המומחיות שלנו

הצטרפות לניוזלטר

המוטו שלנו

"בהחלט אין לנו רישיון לשקר או לגנוב-למעשה, אנחנו מחויבים שלא לעשות זאת-אבל יש לנו רישיון לשמור סודות עמוקים ואפלים שחשיפתם היתה מועילה לציבור. יש לנו רישיון לפעול למען השגת תוצאות, שאנחנו יודעים כי מבחינה אובייקטיבית תהיינה לא צודקות אבל מבחינה סובייקטיבית יועילו ללקוחות שלנו. במובן זה המטרה מקדשת את האמצעים, כל עוד האמצעים אינם בלתי הולמים כשלעצמם". ("מכתבים לעורך דין צעיר", מאת פרופ' אלן דרשוביץ).

קטינים במשפט פלילי

יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס הינו אחד המשרדים המובלים והבולטים בארץ, המונה צוות משפטי של עורכי דין וביניהם כמה מן המשפטנים הבכירים במדינה.
לצורך מתן מענה משפטי מקצועי ודווקני, יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מחולק למחלקות ייעודיות, אשר כל אחת ואחת מהן מתמחה ומתמקצעת בתחום ספציפי וייחודי.
מחלקת משפט פלילי
, מייצגת את לקוחות המשרד ומלווה אותם בכל שלבי ההליך הפלילי, החל משלבי ההזמנה לחקירה וליווי מלא של הלקוח במסגרת החקירה המשטרתית, ייצוג בהליכי מעצר, וכלה בניהול הליכי המשפט הפלילי עד לסיום התיק.
מחלקת משפט פלילי
, מלווה ומשרתת את לקוחות המשרד אף בהליכים מיוחדים כגון: הליכים למחיקת רישום פלילי, בקשות למתן חנינות, עיכובי הליכים, ליווי הלקוח בפני שירות המבחן, וכן הגשת עתירות אסירים.
בין לקוחות המחלקה הפלילית נמנים חשודים ונאשמים בעבירות שונות ומגוונות לרבות, עבירות אלימות, רכוש, הונאה, סמים וכן עבירות בתחום הצווארון הלבן ולרבות עבירות כלכליות מורכבות.
המחלקה הפלילית
, כוללת מחלקה לקטינים ולנוער אשר ייעודה הוא טיפול בקטינים ובני נוער, שהסתבכו בפלילים.

יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מתמחה בכל מגוון הנושאים של המשפט הפלילי, בין היתר בנושא : קטינים במשפט פלילי, כפי שיוסבר להלן :
חוק העונשין קובע כי לא ישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה שעשה בטרם מלאו לו 12 שנים. הכוונה, ילד שטרם הגיע לגיל 12 לא יהיה אחראי בפליליים על מעשה שעשה - היינו לא ניתן לעצור אותו, להעמידו לדין או להענישו על המעשה שעשה.
במקרים מסוימים, ניתן להזמין לחקירה קטינים אף אם לא מלאו להם 12 שנים, ומותר לחקרו בלא נוכחות הורהו, ואף בלא ידיעת הורהו. ואולם, הודעתו במשטרה מרצונו החופשי וחתימתו על הודעתו, תחייב אותו לגבי אמיתות ההודעה.

על פי חוק הנוער, כל אדם שטרם מלאו לו 18 שנים נחשב קטין, ולפיכך, קטין נשפט בבית משפט שלום או בית משפט מחוזי, הכל לפי חומרת העבירה, הדיון בעבירה בה הואשם קטין - לרבות הערעור - יתקיים בבית משפט לנוער.

העמדה לדין של קטין יחד עם בגיר בבית משפט שאינו לנוער, טעונה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה. אולם, בית המשפט רשאי לצוות על הפרדת משפטו של הקטין ולהורות על העברת הדיון בעניינו לבית משפט לנוער, או לדון בעניין בעצמו. כאשר הועמד קטין בפני בית משפט שאינו מתאים לגילו, פסק הדין תקף והדבר לא יפגע בתוקפם של צו או החלטה סופיים.
 
למרות שניתן להעמיד לדין קטין שמלאו לו 12 שנים, יש מגבלות מסוימות על כך. למשל, ניתן להעמיד לדין קטין שטרם מלאו לו 13 אך מלאו לו 12, רק לאחר התייעצות עם קצין מבחן. אין להעמיד קטין לדין בשל עברה שעבר, כאשר חלפה שנה מיום ביצועה, וביום שטרם חלפה שנה הוא עדיין קטין - אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. קטין שבשעת גזירת דינו טרם מלאו לו 14, לא יוטל עליו עונש מאסר.

פומביות הדיון:
ככלל, הדיון בבית המשפט לנוער נערך בדלתיים סגורות, ויש איסור על פרסום פרטי הקטינים וזהותם. אולם, בית המשפט רשאי להורות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בדיון.

חשוב לציין כי לשם הגנה על קטין, אסר המחוקק פרסום פרטיו של קטין שטרם מלאו לו 16 שנים והוא נאשם או עד במשפט פלילי, או מתלונן או קורבן. האיסור חולש על פרסום תמונתו של הקטין, מקום מגוריו וכל פרט אחר אשר עשוי להביא לזיהויו.
 
מעצר, שחרור והליכים שלפני המשפט:

קטין שלא מלאו לו 14 לא יוחזק במעצר ללא צו של שופט לתקופה העולה על 12 שעות. לעומת זאת, קטין שמלאו לו 14 שנים לא יוחזק במעצר ללא צו של שופט לתקופה העולה על 24 שעות, וזאת בדומה לבגיר.
 
תקופת המעצר המרבית לקטין שטרם מלאו לו 14, וטרם הוגש נגדו כתב אישום, הינה 10 ימים (לבגיר 15 ימים). בסך הכול, ניתן לעצור קטין, טרם הגשת כתב אישום, עד 20 ימים (במקום 30 ימים במקרה של בגיר).
 
חשוב לדעת - בשלב המעצר וטרם הגשת כתב האישום, ניתן לדון קטין בפני בית משפט רגיל, ואין לבית משפט לנוער סמכות שיפוט ייחודית. ואולם, רק לאחר הגשת כתב אישום עוברת הסמכות לבית משפט לנוער.

לאחרונה תוקן חוק הנוער, לפי התיקון קטין שזומן לחקירה בחשד לביצוע עבירה זכאי שהורהו או קרוב אחר יהיה נוכח בחקירתו, היינו יהיה עימו בתוך החדר החקירות עם חוקר המשטרה. בנוסף הוטלו הגבלות על חקירת קטין בשעות הלילה, לפיהן אסור לחקור קטין שטרם מלאו לו 14 שנים בין השעות 20:00 - 07:00, ולגבי קטין שמלאו לו 14 שנים, בין השעות 22:00 - 07:00.

הודעה על מעצר קטין:
הממונה על תחנת המשטרה שהובא אליו קטין שנעצר, יודיע על כך בהקדם האפשרי לאחד מהורי הקטין, ואם לא ניתן להודיע לאחד מהורי הקטין - יודיע הקרוב לקטין; אולם אם חשש הממונה על תחנת המשטרה, כי ההודעה על מעצרו עשויה לפגוע בשלום הקטין, לא יודיע אלא לקצין מבחן.
 
מעצר של קטין לאחר הגשת כתב אישום:
לבית המשפט לנוער סמכות ייחודית לדון בהליך מעצר של קטין לאחר הגשת כתב אישום כנגדו. ככלל, הכללים הנוגעים למעצר של קטין לאחר הגשת כתב אישום דומים לאלו של מעצר בגירים, בשינויים המחייבים לפי חוק הנוער זה מזכיר מעט הליכי רשלנות רפואית.
 
על פי חוק הנוער, ניתן להחזיק קטין במעון או במעון נעול במקום במעצר בית. בדרך כלל, בית המשפט לנוער אינו נוטה לעצור קטינים בבתי סוהר, ונותן חשיבות רבה במצבו הנפשי של הקטין, במצב משפחתו, בדרכי הטיפול בו ובסיכויי שיקומו.

חיפוש בגופו ובביתו של קטין:
סמכות השוטר לבצע חיפוש בגופו של קטין תואמת לכללים של חיפוש בגופו של בגיר: ניתן לערוך חיפוש בגופו של הקטין ובכליו, וזאת אף ללא נוכחות הורי הקטין. אולם, חיפוש בביתו של הקטין מחייב צו של בית משפט, וזאת מאחר שהקטין אינו יכול לתת את הסכמתו לחיפוש בביתו וזאת משום שאינו בעל הבית.
אין השוטר רשאי לקבל את הסכמתו לחיפוש, ועל השוטר לקבל את הסכמת בעלי הבית ולערוך את החיפוש בנוכחותם. חיפוש בביתו של קטין ללא צו של שופט וללא הסכמת הבעלים לחיפוש, ייעשה רק כאשר קיים חשד לשוטר כי מתבצע פשע באותו מקום.

מעמדו של הורה:
שלא כמו בבית משפט רגיל, בבית משפט לנוער יש חשיבות ומעמד להוריו של הקטין, וישנן גם זכויות במהלך המשפט. בית המשפט ימציא להורה העתקים של ההזמנה לדין ושל כתב האישום. כמו כן, ההורה רשאי להיות נוכח בדיון, זולת אם קבע בית המשפט אחרת. אולם, בית המשפט לנוער יכול לחייב הורה להיות נוכח בשעת הדיון בעניינו של הקטין.
 
כל בקשה שנאשם רשאי להגיש לבית המשפט, רשאי גם הורה הקטין להגיש במקומו ורשאי הוא לחקור עדים ולהשמיע טענות במקום הקטין או יחד איתו, אם כי בזכות זו כדאי שלא להשתמש ולתת לעו"ד פלילי מקצועי לעשות זאת - שכן ההורה יכול לגרום נזק בלתי הפיך לקטין ולהחמיר במצבו.
 
תסקיר שירות מבחן:
בסיומו של ההליך, נותן בית המשפט לנוער הכרעת דין, לפיה רשאי בית המשפט לזכות את הקטין או לקבוע כי הקטין ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום. שלא כמו אצל בגיר, קביעת בית המשפט כי הקטין ביצע את העבירה אינה עדיין הרשעה. אותו מקרה קיים גם בהליכי רשלנות רפואית.

כיוון שבקטינים עסקינן, קיימת חובה על בית המשפט לנוער להפנות את הקטין לשירות מבחן לנוער, על מנת לקבל תסקיר. קצין המבחן של שירות המבחן נפגש עם הקטין, בוחן את נסיבותיו האישיות ולפעמים את מצב נסיבותיה של משפחתו. המלצתו או עמדתו של קצין המבחן לעניין העונש, מונח בפני בית המשפט לנוער, לפני החלטתו האם להרשיע את הקטין בעבירה, ובחומרת העונש אשר ברצונו לגזור עליו, באם בית המשפט מחליט לגזור עליו.

דרכי טיפול:
בחוק הנוער קיימים מספר אמצעים ודרכי טיפול בקטינים, ואלה דרכי הטיפול שעליהן רשאי בית המשפט לנוער לצוות:
  • מסירת הקטין לטיפולו ולהשגחתו של אדם ראוי לכך שאינו הורה הקטין.
  • העמדת הקטין במבחן.
  • קבלת התחייבות בערובה או בלי ערובה מאת הקטין או הורהו בדבר התנהגותו של הקטין בעתיד.
  • התייצבות הקטין במעון יומי במשך תקופה שיקבע בית המשפט.
  • החזקת הקטין במעון או במעון נעול לתקופה שיקבע בית המשפט.
  • חיוב הקטין או הורהו בתשלום קנס או הוצאות בית משפט.
  • חיוב הקטין או הורהו בתשלום פיצוי לאדם שניזוק באותה עבירה.
בית המשפט אינו מוגבל בהטלת עונש אחד בלבד, ותיתכן סיטואציה בה ייגזרו על הקטין מספר עונשים מהרשימה לעיל.
 
חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)
 פרק א' - פרשנות
 
 1. הגדרות
בחוק זה -
"בית משפט לנוער" - בית משפט שלום או בית משפט מחוזי כשיושב בהם שופט נוער;
"שופט נוער" - שופט שהוטל עליו התפקיד של שופט נוער כאמור בסעיף 2;
"קטין" - מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, ולענין חשוד ונאשם לרבות בגיר שביום הגשת כתב האישום נגדו לא מלאו לו שמונה עשרה שנה;
"הורה" - לרבות הורה חורג, מאמץ ואפוטרופוס;
"חוקר נוער" - שוטר, שהמפקח הכללי של משטרת ישראל או מי שהוא הסמיך לענין זה, הסמיך לחקור נוער
"מעון" - מקום המשמש למגורים או למשמורת של קטינים מחוץ למשפחתם, שהממונה על המעונות הפנה אליו קטין לאחר שבית-משפט לנוער ציווה לפי חוק זה על החזקתו במעון;
"מעון נעול" - מקום המשמש למגורים או למשמורת של קטינים מחוץ למשפחתם וחופש המוחזקים בו מוגבל, ושר הסעד הכריז כי הוא מעון נעול לענין חוק זה;
"הממונה על המעונות" - מי ששר הסעד מינהו כך לענין חוק זה;
"קצין מבחן" - מי שנתמנה כך לפי פקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 2;
"קצין מעקב" - מי ששר הסעד מינהו כך לענין חוק זה.
"חוק הגנת ילדים" - חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו-1955 3;
"חוקר נוער" - שוטר, שהמפקח הכללי של משטרת ישראל או מי שהוא הסמיך לענין זה, הסמיך לחקור נוער;
"פקיד סעד" - פקיד סעד שמונה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 4, או פקיד סעד כהגדרתו בסעיף 1 בחוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969 5, לפי הענין..

פרק ב' - בית משפט לנוער
 2. שופט נוער [תיקון: תשמ"א, תשמ"ד]
(א) נשיא בית המשפט העליון, בהסכמת שר המשפטים, יטיל על שופטים מבין שופטי בית משפט מחוזי ושופטי בית משפט שלום לשמש כשופטי נוער במשך התקופה שיקבע.
(ב) נשיא בית המשפט העליון רשאי למנות, בהסכמת שר המשפטים, שופט מבין שופטי נוער לנשיא בתי המשפט לנוער לתקופה שיקבע.
(ג) שופט בית משפט מחוזי שהתמנה לנשיא בתי המשפט לנוער יהיה מוסמך לדון בענינים שבסמכותו של בית משפט שלום לנוער.
 
 3. שפיטת קטין
(א) בבית משפט שלום ובבית משפט מחוזי יהיה הדיון בעבירה שהואשם בה קטין, לרבות הדיון בערעור, לפני בית משפט לנוער.
(ב) על אף האמור בכל דין, רשאי שר המשפטים בצו להסמיך בית משפט שלום לנוער לדון קטינים על פשעים לפי הסעיפים המפורטים בצו.
 
 4. שפיטת קטין ובגיר יחד
(א) אין להעמיד לדין קטין יחד עם אדם שאינו קטין אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
(ב) הואשם קטין יחד עם אדם שאינו קטין, רשאי בית משפט שאינו לנוער, לאחר שמיעת בעלי הדין, לדון בענין; החליט בית המשפט לעשות כן, ינהג כלפי הקטין כאילו היה בית משפט לנוער ויהיו לו הסמכויות של בית משפט לנוער לפי חוק זה, אולם, על אף האמור בסעיף 9, ינהג בית המשפט בהתאם לסעיף 38 לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957 6; החליט בית המשפט לא לדון בענין, יצווה על הפרדת משפטו של הקטין ויעבירו לבית משפט לנוער.
 
 5. קטין שהובא לבית-משפט שאינו לנוער
(א) מצא בית משפט שאינו לנוער, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, כי הנאשם הוא קטין, יעביר את הענין לבית משפט לנוער והלה ידון בו כאילו הובא מלכתחילה לפניו ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם.
(ב) ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות שלא להעביר את הענין לבית משפט לנוער כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להמשיך ולדון בו, אך מכאן ואילך ינהג כאילו היה בית משפט לנוער ויהיו לו כל הסמכויות של בית משפט לנוער לפי חוק זה.
(ג) מצא בית משפט שאינו לנוער, לאחר הכרעת הדין, כי הנאשם הוא קטין, ימשיך לדון בענין כאילו היה בית משפט לנוער ויהיו לו כל הסמכויות של בית משפט לנוער לפי חוק זה; החליט בית המשפט כי יש לפעול כאמור בסעיף 2)24) או (3), יחליף את ההרשעה בקביעה שהקטין ביצע את העבירה.
 
 6. בגיר שהובא לפני בית-משפט לנוער
מצא בית משפט לנוער במהלך הדיון כי הנאשם אינו קטין, רשאי הוא להמשיך ולדון בענין כאילו לא היה בית משפט לנוער או להעבירו לבית משפט שאינו לנוער, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט לנוער.
 
 7. שמירת תקפם של צווים ופסקי דין
צו סופי או פסק דין סופי של בית משפט לא יהיה פסול מחמת זאת בלבד, שבגלל גיל הנאשם צריך היה להעמידו לדין לפני בית משפט אחר; אולם אם נגרם עיוות דין חמור כתוצאה מהעמדת נאשם לדין לפני בית משפט שאינו מתאים לגילו, רשאי נשיא בית המשפט העליון להורות כי בית משפט שיקבע לכך יקיים משפט חוזר בענין, והוראות סעיף 9(ב) עד (ד) לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957, יחולו בשינויים המחוייבים לפי הענין.
 
 8. הפרדת קטינים
(א) בית משפט לנוער יקיים, ככל האפשר, את דיוניו במקום שלא מתנהלים בו משפטים אחרים, או באותו מקום אך לא באותו זמן.
(ב) ככל האפשר, לא יובאו נאשמים קטינים יחד עם נאשמים שאינם קטינים לבית המשפט או ממנו ולא יוחזקו בו יחד.
 
 9. דלתיים סגורות
בית משפט לנוער ידון בדלתיים סגורות, אולם רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו.
 
פרק ב' 1 : חקירת עדים קטינים
 9א חקירת עד קטין [תיקון: תשס"ה(2)]
(א) בסעיף זה, "בן משפחה" - הורה, הורה של הורה, אח, גיס, דוד, או צאצא של כל אחד מאלה.
(ב) קטין שיש לחקרו בעבירה שחוק הגנת ילדים לא חל על חקירתה, שאין הוא חשוד בביצועה, יוזמן לחקירה וייחקר בידיעת הורהו.
(ג) על אף הוראת סעיף קטן (ב), מותר להזמין קטין לחקירה כאמור באותו סעיף קטן ומותר לחקרו, אף בלא ידיעת ההורה, אם מתקיים אחד מאלה:
(1) הקטין ביקש כי לא תימסר להורהו הודעה על חקירתו; הודעה על החקירה תימסר לפקיד הסעד, לכל המאוחר עם תום החקירה, והוא רשאי להורות, על אף בקשת הקטין, כי תימסר הודעה להורה, אם סבר כי טובת הקטין מחייבת זאת;
(2) לדעת הממונה על חקירת העבירה, לאחר שהתייעץ עם חוקר הנוער, הזמנת הקטין בהודעה להורהו תעכב את חקירת העבירה, בשל קושי להודיע להורה במאמץ סביר, ויש יסוד סביר להניח שהעיכוב יסכל את חקירת העבירה או יסכל מניעה של פשע; ואולם, בכפוף להוראות סעיף זה, הודעה על החקירה תימסר לבגיר האחראי על הקטין באותה העת או לקרוב בגיר של הקטין, ככל הניתן בנסיבות הענין, וכן תימסר הודעה להורהו מוקדם ככל האפשר;
(3) לדעת הממונה על חקירת העבירה, לאחר שהתייעץ עם פקיד הסעד, נכון לעשות כן על יסוד אחד מאלה:
(א) טעמים של טובת הקטין או טעמים של טובת החקירה שאין בהם פגיעה בטובת הקטין, בשל היות החשוד בביצוע העבירה בן משפחתו של הקטין;
(ב) חשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין.
(ד) חדל להתקיים הטעם שהצדיק חקירת קטין בלא ידיעת הורהו באמור בסעיף קטן (ג), יודיע הממונה על חקירת העבירה להורה על חקירת הקטין, אם אין מניעה אחרת להודיע עליה לפי סעיף זה.
(ה) הוראות סעיף זה יחולו גם על זימון קטין לתחנת המשטרה לפי סעיף 68(א) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 7.
(ו) הוראות פסקאות (1) ו-(3) של סעיף קטן (ג) הנוגעות לפקיד הסעד יחולו רק לגבי חקירה בעבירה המנויה בתוספת לחוק הגנת ילדים של קטין שהוא נפגע העבירה; לענין פסקה (1) האמורה הסמכות הנתונה לפקיד הסעד באותה פסקה תהיה נתונה לחוקר נוער.
 
 9ב הוצאת קטין ממקום שהותו לצורך חקירה [תיקון: תשס"ה(2)]
(א) בסעיף זה, "מקום שהות" - מקום שבו שוהה ילד לצורך חינוכי או טיפולי, שאינו טיפול רפואי, לרבות בית ספר, גן ילדים או קייטנה.
(ב) תקיים תנאי המצדיק חקירת קטין בעבירה, שחוק הגנת ילדים לא חל על חקירתה ושאין הוא חשוד בביצועה, בלא ידיעת הורהו כאמור בסעיף 9א, רשאי חוקר נוער, בכפוף להוראת סעיף קטן (ג), להוציא את הקטין ממקום שהותו, אף בלא ידיעת ההורה, לצורך החקירה, ובלבד שהקטין לא יוצא ממקום שהותו בניגוד לרצונו.
(ג) חוקר נוער לא יוציא קטין ממקום שהותו לפי הוראות סעיף זה, אלא אם כן סבר כי חקירת הקטין מחוץ למקום שהותו עדיפה בנסיבות הענין על חקירתו במקום שהותו ולאחר שעשה את כל אלה:
(1) הזדהה לפני מנהל מקום שהותו של הקטין או לפני האדם האחראי על ניהול המקום באותה עת, הודיע לו כי הוא עומד להוציא את הקטין מהמקום ומסר לו את פרטיו;
(2) התייעץ עם עובדי חינוך או טיפול במקום שהותו של הקטין המכירים את הקטין;
(3) הסביר לקטין, בלשון המובנת לו בהתאם לגילו וליכולותיו, את מטרת הוצאתו ממקום שהותו והצורך בביצועה.
(ד) הוציא חוקר נוער קטין ממקום שהותו כאמור בסעיף זה, ילווה הקטין, ככל שהדבר אפשרי בנסיבות הענין, במהלך שהותו מחוץ למקום, גם בידי עובד חינוך או אדם אחר המוכר לו מאותו מקום (בסעיף זה -המלווה).
(ה) כלי לגרוע מהוראות כל דין, חוקר נוער שהוציא קטין ממקום שהותו באמור בסעיף זה יחזיר את הקטין בתום החקירה לביתו, לאחר שהתייעץ עם הממונה על חקירת העבירה, או למקום שממנו הוצא הקטין, או יוודא כי המלווה יחזיר את הקטין אל אותו המקום.
 
 9ג. עיכוב ער קטין [תיקון: תשס"ה(2)]
עוכב עד קטין במקום ונתבקש להילוות לשוטר אל תחנת המשטרה לפי סעיף 68(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, תימסר על כך בהקדם האפשרי הודעה להורהו, ואם לא ניתן להודיע להורה כאמור - לאדם הקרוב לקטין, אלא אם כן סבר הממונה על תחנת המשטרה שאליה הובא הקטין כי הודעה כאמור עשויה לפגוע בשלום הקטין או אם ביקש זאת הקטין.
 
פרק ג' - מעצר שחרור והליכים שלפני המשפט
 10. מעצר קטינים [תיקון: תשנ"ז]
על אף האמור בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (בסעיף זה - החוק) -
(1) קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנה לא יוחזק במעצר ללא צו של שופט לתקופה העולה על עשרים וארבע שעות; אולם אם אי אפשר להביא את הקטין לפני שופט תוך התקופה האמורה מחמת סיבה מיוחדת, רשאי קצין משטרה הממונה על תחנת משטרה להורות על המשך מעצרו לתקופה נוספת שלא תעלה על עשרים וארבע שעות, ובמקרה זה ירשום את הנימוק להארכת המעצר והנימוק יובא לתשומת לב השופט אשר לפניו יובא הקטין;
(2) קטין שלא מלאו לו ארבע עשרה שנה לא יוחזק במעצר ללא צו של שופט לתקופה העולה על שתים עשרה שעות; אולם אם אי אפשר להביא את הקטין לפני שופט תוך התקופה האמורה מחמת סיבה מיוחדת, רשאי קצין משטרה הממונה על תחנת משטרה להורות על המשך מעצרו לתקופה נוספת שלא תעלה על שתים עשרה שעות, ובלבד שהדבר דרוש לשם בטחון הציבור או בטחונו האישי של הקטין או לשם הרחקתו מחברת אדם בלתי רצוי, או שקיים חשש שהקטין ביצע פשע שענשו מאסר שבע שנים או יותר ושחרורו עלול להביא להעלמת ראיות; קצין המשטרה ירשום את הנימוק להארכת המעצר והנימוק יובא לתשומת לב השופט אשר לפניו יובא הקטין;
(3) השופט שלפניו הובא הקטין רשאי לצוות על מעצרו גם מחמת שהדבר דרוש להבטחת בטחונו האישי של הקטין או להרחקתו מחברת אדם בלתי רצוי;
(4) בסעיף 17(א) לחוק, בכל מקום, במקום "15 ימים" יבוא "10 ימים"; בסעיף 17(ב) לחוק, במקום "30 ימים" יבוא "20 ימים".
 
 11. הודעה על מעצר קטין
הממונה על תחנת משטרה שהובא אליו קטין שנעצר, יודיע על כך בהקדם האפשרי לאחד מהורי הקטין, ואם לא ניתן להודיע להורה כאמור - לאדם הקרוב לקטין; אך אם חשש שההודעה עשויה לפגוע בשלום הקטין, לא יודיע אלא לקצין מבחן.
 
 12. תפקידו של קצין מבחן [תיקון: תשמ"ד]
(א) נתגלה בחקירה פלילית כי קיים יסוד להעמיד לדין קטין, תודיע על כך המשטרה לקצין מבחן והוא יהיה רשאי להשתמש בסמכויותיו של פקיד סעד לפי חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט"ו-1955 8, אף שלא לפי צו בית משפט.
(ב) אין להעמיד לדין קטין שטרם מלאו לו שלוש עשרה שנים, אלא לאחר התייעצות עם קצין מבחן.
 
 13. בתי מעצר לקטינים [תיקון: תשל"ז]
(א) לא יוחזק קטין במעצר אלא בבית מעצר נפרד לקטינים או באגף בבית מעצר כללי, ובלבד שאותו אגף יהיה מופרד לחלוטין, ייועד לקטינים בלבד ולא יהיו גישה או קשר ראיה בינו לבין אגפיו האחרים של בית המעצר או שוכניו.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) מותר להחזיק קטין לצורך חקירה בלבד בתחנת משטרה, ובלבד שיוחזק בנפרד ולא יהיה מגע בינו לבין חשודים או עצירים בגירים; היתה תחנת המשטרה במקום ישוב אשר בו או בקרבתו יש בית מעצר לקטינים - אין להלין את הקטין אלא בבית המעצר.
(ג) שר הסעד רשאי להכריז על מעון נעול כבית מעצר לקטינים.
 
פרק ד' - סדרי הדין
 14. הזמן להעמדת קטין לדין
אין להעמיד קטין לדין בשל עבירה אם עברה שנה מיום ביצועה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
 
 15. קובלנה פרטית
לא תוגש קובלנה לפי סימן ב' לפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965 9, נגד קטין בשל עבירה שבשעת ביצועה לא מלאו לו ארבע עשרה שנה.
 
 16. ציון גיל הקטין
כתב אישום נגד קטין יציין, במידה שהדבר ניתן לבירור, את תאריך לידתו של הקטין.
 
 17. דיון שלא בפני הקטין
בית משפט לנוער רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות כי נאשם שהוא קטין לא יהיה נוכח בשלב משלבי הדיון.
 
 18. סנגוריה [תיקון: תשנ"ו]
(א) בית משפט לנוער רשאי למנות לקטין סניגור אם הוא סבור כי טובת הקטין דורשת זאת.
(ב) החליט בית המשפט למנות לקטין סניגור כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיפים 16 עד 20 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב1982-, בשינויים המחויבים; במחוז שהוקמה בו לשכת סניגוריה ציבורית יפנה בית המשפט את הקטין ללשכת הסניגוריה הציבורית שבאותו מחוז, כדי שימונה לו סניגור.
(ג) באין לקטין סניגור, יעזור לו בית המשפט לחקור את העדים.
(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של הקטין להיות מיוצג על ידי עורך דין בהתאם להוראות חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961.
 
 19. מעמדו של הורה
(א) בית משפט לנוער ימציא להורה הקטין העתקים של ההזמנה לדין ושל כתב האישום עם הודעה שהוא רשאי להיות נוכח בשעת הדיון, זולת אם קבע בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שאין להזמין את ההורה או שאין להמציא לו את ההעתקים האמורים או אחד מהם.
(ב) רשאי בית משפט לנוער בכל עת לצוות שהורה הקטין יהיה נוכח בבית המשפט.
(ג) כל בקשה שנאשם רשאי להגיש לבית המשפט, רשאי גם הורה הקטין, או אדם שבית המשפט הרשהו לכך, להגיש במקומו, ורשאים הם לחקור עדים ולהשמיע טענות במקום הקטין או יחד אתו.
 
 20. אמצעי ביניים
(א) לאחר הגשת כתב אישום נגד קטין רשאי בית משפט לנוער, אם הוא סבור שטובת הקטין דורשת זאת, לצוות -
(1) שהקטין יוחזק לצרכי הסתכלות במעון או במעון נעול לתקופה שלא תעלה על תשעים יום;
(2) שהקטין יימסר להשגחה זמנית של קצין מבחן עד למתן החלטת בית המשפט לפי סעיף 24.
(ב) לפי בקשת קצין מבחן או הממונה על המעונות או הקטין, רשאי בית משפט לנוער לשנות צו שניתן על-פי סעיף קטן (א)(1), לתת כל הוראה הדרושה לביצועו, להאריכו לתקופה נוספת שלא תעלה על חודש, או לבטלו.
 
 21. הכרעת הדין
בהכרעת הדין יחליט בית משפט לנוער על זיכוי הקטין או יקבע שהקטין ביצע את העבירה.
 
 22. תסקיר קצין מבחן ובדיקות אחרות
קבע בית משפט לנוער שהקטין ביצע את העבירה, יורה על הגשת תסקיר קצין מבחן לפי סעיף 3 לחוק דיני עונשין (דרכי ענישה) [נוסח משולב], תש"ל-1970 10, ורשאי בית-המשפט להורות על עריכת בדיקות וחקירות כאמור בסעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965.
 
 23. חסיון
העתק התסקיר של קצין המבחן והתוצאות של ההסתכלות לפי סעיף 20 ושל הבדיקות והחקירות שנערכו לפי סעיף 22 לא יימסרו לבעלי הדין ולבאי כוחם אלא אם בית המשפט הורה הוראה אחרת, אולם רשאים התובע והסניגור של הנאשם לעיין במסמכים האמורים בתיק בית המשפט.
 
פרק ה' - ענשים ודרכי טיפול
 
 24. החלטת בית המשפט לגבי קטין שביצע עבירה
קבע בית משפט לנוער שהקטין ביצע את העבירה ונסתיימו ההליכים האמורים בסעיף 22, יחליט על אחד מאלה:
(1) להרשיע את הקטין ולגזור את דינו;
(2) לצוות על אחד או יותר מהאמצעים ודרכי הטיפול המנויים בסעיף ;26
(3) לפטור את הקטין בלא צו כאמור.
 
 25. דרכי ענישה
(א) קטין שהורשע, רשאי בית משפט לנוער, במקום להטיל עליו מאסר לצוות על החזקתו במעון נעול לתקופה שיקבע ובלבד שלא תעלה על תקופת המאסר שנקבעה לעבירה שבה הורשע הקטין.
(ב) אדם שהיה קטין ביום ביצוע העבירה, לא יוטל עליו עונש מוות, ועל אף האמור בכל דין אין חובה להטיל עליו מאסר עולם, מאסר חובה או עונש מינימום.
(ג) בקביעת ענשו של קטין יתחשב בית המשפט לנוער, בין השאר, בגילו בשעת ביצוע העבירה.
(ד) קטין שבשעת גזירת דינו טרם מלאו לו ארבע עשרה שנה, לא יוטל עליו מאסר.
(ה) קטין שעליו הוטל מאסר לא יוחזק במאסר יחד עם אדם שאינו קטין.
 
 26. דרכי טיפול
ואלה דרכי הטיפול שעליהן רשאי בית משפט לנוער לצוות לפי סעיף 2)24):
(1) מסירת הקטין לטיפולו והשגחתו של אדם הראוי לכך שאינו הורה הקטין, לתקופה שיקבע בית המשפט, והגבלת זכויותיהם של הורי הקטין כאפוטרופסיו במשך התקופה האמורה;
(2) העמדת הקטין במבחן;
(3) קבלת התחייבות, בערובה או בלי ערובה, מאת הקטין או הורהו בדבר התנהגותו של הקטין בעתיד;
(4) התייצבות הקטין במעון יומי במשך תקופה שיקבע בית המשפט;
(5) החזקת הקטין במעון או במעון נעול לתקופה שיקבע בית המשפט;
(6) מתן כל הוראה אחרת בדבר התנהגותו של הקטין אם הדבר דרוש, לדעת בית המשפט, לטיפול בו;
(7) חיוב הקטין או הורהו בתשלום קנס או הוצאות המשפט;
(8) חיוב הקטין או הורהו בתשלום פיצוי לאדם שניזוק באותה עבירה.
 
 27. תחולת חוקים בעניני מבחן ודרכי ענישה
(א) מבחן שהוטל על קטין לפי סעיף 2)26) יחולו עליו, בשינויים המחוייבים, הוראות פקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ"ט-1969; אולם אם הקטין לא מילא אחרי הוראה מהוראות צו המבחן, לא יפעל בית המשפט כאמור בסעיף 20 לפקודה האמורה, אלא רשאי הוא לצוות על אחת מדרכי הטיפול המנויות בסעיף 26 לחוק זה.
(ב) על דרכי הטיפול המנויות בפסקאות (7) ,(3) ו-(8) לסעיף 26 יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות פרקים ד' ו-ה' וסעיפים 40 עד 42 לחוק דיני עונשין (דרכי ענישה) [נוסח משולב], תש"ל-1970.
 
 28. הוצאות טיפול
(א) הורה בית משפט לנוער על דרך טיפול כאמור בפסקאות (5) ,(4) ,(1) או (6) לסעיף 26, רשאי הוא לצוות כי הקטין או הורהו ישאו בהוצאות הטיפול, כולן או מקצתן, אם נוכח שיש להם האמצעים הדרושים לכך.
(ב) דין צו שניתן לפי סעיף קטן (א) כדין חיוב בהוצאות טיפול שניתן לפי סעיף 10 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960 11, והוראות החוק האמור בדבר גביית הוצאות הטיפול, שינוי החיוב וביטולו יחולו על הצו בשינויים המחוייבים.
 
 29. חיוב הורה הקטין
(א) לא יתן בית משפט לנוער צו לפי סעיפים 26 או 28 שיש בו כדי לחייב את הורה הקטין, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו.
(ב) צו כאמור בסעיף קטן (א), דינו כדין פסק דין בהליכים פליליים שניתן נגד הורה הקטין.
(ג) הוגש ערעור מטעם הקטין בלבד, רשאי בית המשפט הדן בערעור לדון גם בכל צו של בית המשפט לנוער המחייב את הורה הקטין.
 
 30. החלפת דרך טיפול
בית משפט לנוער שציווה על דרך טיפול כאמור בסעיף 26, רשאי, לפי בקשת קצין מבחן או הממונה על המעונות וכל עוד לא בוצע הצו במלואו, להחליפה ולצוות על דרך טיפול אחרת.
 
 31. העברה
(א) ציווה בית משפט לנוער על החזקת קטין במעון נעול, רשאי הממונה על המעונות להעביר את הקטין מהמעון הנעול ולהחזיקו במעון, ובלבד שהקטין הוחזק במעון נעול במשך תקופה סבירה וקיימות נסיבות המצדיקות את העברתו כאמור.
(ב) ציווה בית משפט לנוער על החזקת קטין במעון, לא יוחזק הקטין במעון נעול אלא באישור בית המשפט; אולם רשאי הממונה על המעונות, אם קיימות לדעתו נסיבות המצדיקות זאת, להעביר את הקטין למעון נעול לתקופה שלא תעלה על חמישה עשר ימים.
 
 32. החזקת קטין בידי משפחה אומנת
הממונה על המעונות רשאי להורות כי קטין המוחזק במעון, או שניתן עליו צו להחזיקו במעון לפי חוק זה, יוחזק בידי משפחה אומנת שקבע לכך, ולענין חוק זה יראו את הקטין כאילו הוחזק במעון.
 
 33. הארכת החזקה במעון
בית משפט לנוער רשאי, על פי בקשת הממונה על המעונות ולאחר ששמע את הקטין והורהו, להאריך לתקופה שלא תעלה על שנה אחת את התקופה שבה יוחזק הקטין במעון אם ראה בית המשפט שהדבר דרוש לטובת הקטין וכדי להשלים את הטיפול בו או להכשירו למקצוע.
 
 34. משך החזקה
על אף האמור בסעיפים 25(א), 30 ,26 ו-33, לא יוחזק אדם במעון או במעון נעול ולא יהיה חייב להתייצב במעון יומי לאחר שמלאו לו עשרים שנה.
 
פרק ו' - שחרור מוקדם ממעון
 35. ועדת שחרורים
(א) שר הסעד יקים ועדות שחרורים לענין חוק זה ויקבע את אזורי פעולתן.
(ב) ועדת שחרורים תהיה של חמישה; יושב ראש הועדה יהיה שופט שמינה שר המשפטים ושאר חבריה יהיו קצין מבחן, רופא, מחנך ואדם אחר שמינה שר הסעד.
(ג) הודעה בדבר הקמת ועדת שחרורים ובדבר הרכבה תפורסם ברשומות.
(ד) המנין החוקי בישיבות של ועדת השחרורים יהיה שלושה וביניהם היושב ראש.
 
 36. שחרור ממעון
(א) קטין המוחזק במעון או במעון נעול על-פי צו לפי סעיפים 25(א), 26 או 30 ועברה שנה מיום כניסתו, רשאית ועדת שחרורים לצוות על שחרורו; אם קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, רשאית הועדה לצוות על שחרור הקטין אף לפני תום שנה מיום כניסתו.
(ב) ועדת שחרורים רשאית להתנות את השחרור בתנאים, ורשאית היא לשנות מפעם לפעם את התנאים.
(ג) הפר משוחרר תנאי שנקבע לפי סעיף קטן (ב) או הוראת קצין מעקב לפי סעיף 39(ב), רשאית ועדת השחרורים לבטל את שחרורו ולצוות על החזרתו למקום שבו הוחזק עד תום התקופה שקבע בית המשפט להחזקתו בו.
 
 37. חופשה
(א) הממונה על המעונות רשאי להרשות לאדם המוחזק לפי חוק זה במעון או במעון נעול לצאת ממנו לחופשה לתקופה שלא תעלה על שלושים יום לשנה, ובאישור ועדת שחרורים - לתקופה ארוכה יותר.
(ב) חופשה כאמור יכול שתינתן בתנאים והממונה על המעונות רשאי לבטלה בכל עת אם קיימת, לדעתו, הצדקה לכך.
 
פרק ז' - טיפול עוקב
 38. טיפול עוקב
(א) מי ששוחרר ממעון או ממעון נעול בתום התקופה שקבע בית המשפט לנוער לפי סעיפים 25(א), 30 ,26 או 33, יעמוד תחת השגחתו של קצין מעקב שנה אחת מיום שחרורו או במשך תקופה ארוכה יותר שקבע הממונה על המעונות.
(ב) מי ששוחרר ממעון או ממעון נעול לפי החלטת ועדת שחרורים לפי סעיף 36 יעמוד תחת השגחה כאמור שנה אחת או עד תום התקופה שקבע בית המשפט להחזקתו, הכל לפי התקופה הארוכה יותר.
 
 39. תפקיד קצין מעקב וציות להוראותיו
(א) קצין מעקב ישמור על הקשר עם כל מי שנמצא בטיפולו, ויתן את דעתו, בין השאר, למקום ולתנאים של מגוריו, ללימודיו, לעבודתו ולבילוי זמנו הפנוי.
(ב) מי ששוחרר ממעון או ממעון נעול לפי סעיף 38(ב) חייב לציית להוראות קצין המעקב בענינים האמורים בסעיף קטן (א) עד תום התקופה שקבע בית המשפט להחזקתו.
 
 40. משך טיפול עוקב
(א) על אף האמור בסעיף 38, טיפול עוקב ייפסק לאחר שמלאו לאדם עשרים ואחת שנה.
(ב) טיפול עוקב במי שמשרת שירות סדיר בצבא-הגנה לישראל יהיה בהתאם לפקודות הצבא, כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955 12.
 
 41. ביטול טיפול עוקב
מי שנמצא בטיפול עוקב, רשאי בית משפט לנוער, על-פי בקשתו או בקשת קצין מעקב, לקצר את תקופת הטיפול העוקב או להפסיקו אם נוכח כי הטיפול מיותר.
 
פרק ח' - שונות
 42. החזרה
(א) מי שמוחזק במעון או במעון נעול על-פי סעיפים 25(א), 30 ,26 או 33, רואים אותו כמי שנתון במשמורת חוקית, ואם נמלט ממנו, או שבוטל שחרורו ממנו או שנסתיימה או בוטלה חופשתו ממנו, רשאי שוטר לעצרו ללא צו מעצר ולהחזיקו במעצר עד להחזרתו למעון או למעון הנעול שממנו נמלט או שוחרר.
(ב) נעצר אדם כאמור בסעיף קטן (א), תודיע המשטרה על כך מיד לממונה על המעונות; הממונה על המעונות ידאג להחזרתו למעון או למעון נעול בהקדם האפשרי ולשם כך יהיה רשאי, בשעת הצורך, לקבל עזרה מתאימה מאת המשטרה.
 
 43. שוטטות ליד מעון
מי שמשוטט, או שנמצא ללא מטרה חוקית, בקרבת מעון או מעון נעול ואינו עוזב את המקום לפי דרישת האחראי על המעון או המעון הנעול או מי שהאחראי הסמיכו לכך, או שוטר, דינו - מאסר ששה חדשים.
 
 44. ביצוע ותקנות
(א) שר הסעד ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות התנאים שבהם יוחזקו קטינים במעונות ובמעונות נעולים.
(ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין לבתי המשפט לנוער במידה שלא נקבעו בחוק, ורשאי הוא, בהתייעצות עם שר הסעד, להתקין תקנות סדרי דין להליכים לפני ועדת שחרורים.
(ג) תקנות לפי פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)13 בדבר טביעת אצבעות של קטינים טעונות התייעצות עם שר הסעד וועדת השירותים הציבוריים של הכנסת.
 
 45. אי תחולה על חיילים [תיקון: תשמ"ב]
חוק זה לא יחול על הליכים לפי חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955 - לרבות הליכים לפני המשפט בבית דין צבאי והליכים בדין משמעתי לפי החוק האמור.
 
 45א. תחולה על בית משפט צבאי [תיקון: תשמ"ב]
על אף האמור בחוק זה, ניתן להעמיד לדין קטין שמלאו לו שש עשרה שנים לפני בית משפט צבאי לפי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945; לענין זה יחולו הוראות חוק זה למעט הוראות פרק ב' וסעיף 14 ויהיו לבית המשפט הצבאי הסמכויות האמורות בפרק ה'.
 
 45ב. סייג לתחולה על עבירות תחבורה [תיקון: תשנ"ה]
(א) על אף הוראות חוק זה, קטין שעבר עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, הברוכה בנהיגת רכב מנועי או עבירה על פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, הכרוכה בשימוש ברכב מנועי, יועמד לדין לפני שופט תעבורה, אם הוא היה כשיר מבחינת גילו, לקבל רשיון נהיגה לרכב המנועי שבו נעברה העבירה.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על קטין שעבר עבירת תעבורה שבה הוא נהג בהיותו שיכור כאמור בסעיף 64ב לפקודת התעבורה, או שעבר עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, למעט עבירה לפי אותו סעיף אשר הוכרזה כעבירת קנס.
(ג) על הליכים כאמור בסעיף קטן (א) לא יחולו הוראות חוק זה למעט סעיפים 13 ,11 ,10 עד 35 ,19 עד 37, ויהיו לשופט תעבורה הסמכויות האמורות בפרק ה, ואולם לא יתן בית המשפט צו לפי סעיף 1)26) עד (6) אלא לאחר שקיבל תסקיר של קצין מבחן לפי סעיף 22.
(ד) שופט תעבורה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לרבות נסיבות העבירה ותוצאותיה, ואם ראה צורך בכך לטובת הקטין, להעביר את הדיון לבית המשפט לנוער, ומשהועבר הדיון כאמור, רשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע שופט התעבורה.
 
 46. תיקון חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960
בחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960 -
(1) בסעיף 1, במקום הגדרת "בית משפט" יבוא:
""בית משפט" - בית משפט שלום שהוא בית משפט לנוער כמשמעותו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971;"
(2) בסוף סעיף 16 יבוא "שהוא שופט נוער כמשמעותו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971";
 

הנני מסכים לקבל פרסומים.

מידע שימושי לעובד ולמעביד
נתון
ש"ח
יום הבראה - מגזר פרטי
378
יום הבראה - מגזר ציבורי
427
תקרת החזר הוצאות נסיעה ליום
26.40
שכר מינימום לחודש
4,650
שכר מינימום יומי-5 ימים בשבוע
214.62
שכר מינימום יומי- 6 ימים בשבוע
186
שכר מינימום לשעה
25

תגיות נפוצות