המומחיות שלנו

הצטרפות לניוזלטר

המוטו שלנו

"בהחלט אין לנו רישיון לשקר או לגנוב-למעשה, אנחנו מחויבים שלא לעשות זאת-אבל יש לנו רישיון לשמור סודות עמוקים ואפלים שחשיפתם היתה מועילה לציבור. יש לנו רישיון לפעול למען השגת תוצאות, שאנחנו יודעים כי מבחינה אובייקטיבית תהיינה לא צודקות אבל מבחינה סובייקטיבית יועילו ללקוחות שלנו. במובן זה המטרה מקדשת את האמצעים, כל עוד האמצעים אינם בלתי הולמים כשלעצמם". ("מכתבים לעורך דין צעיר", מאת פרופ' אלן דרשוביץ).

זכויות אדם

יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס הינו אחד המשרדים המובלים והבולטים בארץ, המונה צוות משפטי של עורכי דין וביניהם כמה מן המשפטנים הבכירים במדינה.
לצורך מתן מענה משפטי מקצועי ודווקני, יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מחולק למחלקות ייעודיות, אשר כל אחת ואחת מהן מתמחה ומתמקצעת בתחום ספציפי וייחודי.
מחלקת משפט פלילי
, מייצגת את לקוחות המשרד ומלווה אותם בכל שלבי ההליך הפלילי, החל משלבי ההזמנה לחקירה וליווי מלא של הלקוח במסגרת החקירה המשטרתית, ייצוג בהליכי מעצר, וכלה בניהול הליכי המשפט הפלילי עד לסיום התיק.
מחלקת משפט פלילי
, מלווה ומשרתת את לקוחות המשרד אף בהליכים מיוחדים כגון: הליכים למחיקת רישום פלילי, בקשות למתן חנינות, עיכובי הליכים, ליווי הלקוח בפני שירות המבחן, וכן הגשת עתירות אסירים.
בין לקוחות המחלקה הפלילית נמנים חשודים ונאשמים בעבירות שונות ומגוונות לרבות, עבירות אלימות, רכוש, הונאה, סמים וכן עבירות בתחום הצווארון הלבן ולרבות עבירות כלכליות מורכבות.
המחלקה הפלילית
, כוללת מחלקה לקטינים ולנוער אשר ייעודה הוא טיפול בקטינים ובני נוער, שהסתבכו בפלילים.

יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מתמחה בכל מגוון הנושאים של המשפט הפלילי, בין היתר בנושא : זכויות אדם, כפי שיוסבר להלן :

זכויות אדם
הזכות לחיים, לחירות, לשוויון, לכבוד, לקניין ולהליך הוגן. זכויות אלו נגזרות מהתפיסה הרואה בכל בן אנוש אדם. זכויות אלו שייכות לפרט מעצם היותו אדם. זהו אידיאל אוניברסאלי שאינו תלוי בחברה.זכויות אלו אינן מוענקות ע"י השלטון, אינן תלויות בשלטון והשלטון איננו רשאי לקחת אותן מן הפרט.

זכויות אזרח
זכויות אלו הן חלק מהזכויות הטבעיות והן מגדירות את זכויותיו של האדם כאזרח בתוך מדינתו.בזכויות אלו באה לידי ביטוי התפיסה הרואה באדם חלק מהחברה המאורגנת במסגרת המדינה, ואף מוגדרות זכויותיו הפוליטיות כמו הזכות לבחור ולהיבחר, חופש ההתארגנות והזכות למתוח ביקורת על השלטון.מדינה דמוקרטית חייבת להכיר בזכויות האזרח של כל האזרחים ואינה רשאית לשלול את זכויות אלו.
חובות האדם כאדם
החובה החלה על האדם להימנע מפגיעה בזכויות של אחרים. ההכרה בזכויות הטבעיות של האדם מחייבת אותנו להכיר בזכויות אלה ואוסרת עלינו לפגוע בחייו, בחירותו ובכבודו של הזולת.
בנוסף לכך שאדם צריך להיזהר בכבודו, ברגשותיו ובזכויותיו של הזולת, הוא צריך לפעול ולהתריע כאשר הוא עד לפגיעה בזכויות אלה.
חובות האדם כאזרח
יש להבחין בין חובותיו של האזרח הנובעות מתוקף החוק ובין חובות הנובעות ממודעותו של אדם לכך שהוא מרכיב חשוב בחברה ובמדינה. בדמוקרטיה כל אזרח חייב לציית ולכבד את חוקי המדינה אשר מטרתם להגן על הפרט, להסדיר את חיי החברה ולאפשר את קידומה והתפתחותה של החברה ושל כל אדם החי בתוכה. בעצם היותו אזרח במדינה דמוקרטית, חייב האדם כאזרח לממש את זכותו האזרחית ולהשתתף בעיצוב החיים הציבוריים והפוליטיים במדינה. זכותו וחובתו של כל אזרח להתריע על עוולות הנגרמות לפרט ולקבוצות במדינה ולבקר את רשויות השלטון ואת ממלאי התפקידים כאשר הם חורגים מסמכותם או נוהגים שלא כדין.
זכויות חברתיות
אלו הן זכויות שהמדינה מעניקה לאזרחים. זכויות אלו נובעות מהתפיסה החברתית שרואה חשיבות בכך שהשלטון צריך להעניק שירותים בסיסיים לאוכלוסייה בתחומי חינוך, בריאות ורווחה. זכויות אלו ניתנות לשינוי או לביטול בהתאם למדיניות של השלטון במדינה. הן כוללות לדומה שירותי בריאות, חינוך חינם וקצבאות ילדים.
הזכויות הטבעיות: זכויות היסוד
הזכות לחיים והזכות לביטחון (שלמות הגוף)
זכות זו היא חלק מהזכויות הבסיסיות והראשוניות ביותר. החיים הם תנאי המבטיח שכל אדם יוכל לממש את שאר זכויותיו ואם התנאי הזה לא יתקיים האדם לא יוכל לממש את שאר זכויותיו. כל בני האדם זכאים להגנה על חייהם מפני כל פגיעה, מהמקרה החמור- מוות, ועד לפגיעות שונות (לא מוות). זכות זו לא רק כוללת את החיים והביטחון אלא גם זכותו של האדם שלא לחיות בפחד מפני פגיעה פיזית ומפני השפלה. חובת המדינה להגן על חייהם וביטחונם האישי של כל בני האדם החיים במדינה באה לידי ביטוי בחוקי המדינה (איסור רצח, הריגה וכו') ובאמצעות מוסדות ביטחון כמו צבא ומשטרה.
הזכות לחירות
זכות זו, מקורה בהכרה שבני אדם הם יצורים אוטונומיים בעלי תבונה הרוצים לשלוט בחייהם, לכוונם עפ"י רצונם ולשאת באחריות לבחירותיהם.
לעיתים יש להגביל את זכות זו לדוגמה במקרים הבאים:
-          פגיעה בזכות הזולת: אדם משתמש בחירותו כדי לפגוע באדם אחר. יש להגן על האדם על ידי הגבלת החירות של זה שרוצה לפגוע בו.
-          פגיעה בחברה: במידה וחירות האדם יכולה להביא לפגיעה בחברה בכלל, ניתן להגביל את חירות האדם הפוגע או הקבוצה הפוגעת בכדי להגן על זכויות החיים, הביטחון והחירות של כלל האזרחים.
-          פגיעה של הפרט בעצמו: יש להגביל את חירותו של האדם כדי להגן עליו מפני פגיעה בעצמו. (כמו התאבדות וכן מחשבות אובדניות שונות).
הזכות לחירות כוללת את הזכות הכללית לחירות- חופש הפעולה, וזכויות לחירויות הנגזרות מהזכות לחירות.
מס' חירויות:
חירות המחשבה והדעה: זוהי אחת מזכויות האדם הבסיסיות ביותר. חופש הדעה= החופש של כל אדם לקיים משא ומתן בינו לבין עצמו, ולגבש לעצמו דעה בכל עניין המצוי בסדר היום הפרטי או הציבורי. זכותו של כל אדם להחזיק בדעה מסוימת גם אם היא מסוכנת ולא מקובלת על כולם, כל עוד היא אינה באה לידי ביטוי בפעולה חיצונית של השמעת דעה. זכות זו היא מוחלטת, כלומר גם אם דעותיו של אדם אינן מקובלות אין לפגוע בחופש הדעה שלו.
חירות המצפון: חירותו של כל אדם להחזיק בדעות מסוימות בעיקר בתחום המוסר. חירות זו היא מקרה פרטי של חופש הדעה מכיוון שחופש המצפון פירושו החופש של כל אדם לאמץ לעצמו ערכים מוסריים שונים. בחירות זו ישנה גם זכות הפעולה החיצונית- חירותו של אדם לפעול על פי הערכים המוסריים האישיים שלו וכן זכותו גם לסרב לעשות מעשים הנוגדים את מצפונו.
חופש הביטוי וחירות מידע: חופש הביטוי הוא למעשה מימוש חירות הדעה וחירות המצפון. הפרט יוכל אוטונומי ולהגיע לידי מימוש עצמי אם יוכל לבטא את אמונותיו, דעותיו, רגשותיו והעדפותיו.
אם אין אפשרות לביטוי, טעמן של חירות הדעה וחירות המצפון ניטל מהן.
דרכי ביטוי: שיחה, תקשורת כתובה ומשודרת, פרסומים שונים, הפגנות, אומנות, ספרות וכו'.
חירות הביטוי באה לידי ביטוי ב-2 דרכים: המישור הפוליטי- הזכות של כל פרט בחברה לבטא את עצמו.
המישור החברתי- הזכות של כל פרט לדרוש מידע על השלטון כאזרח במדינה דמוקרטית.
בכדי שהאזרחים יוכלו לקבל החלטות נכונות הנובעות משיקול דעת, חייבים הם לשמוע את המידע החיוני לכך, ובזכות חופש הביטוי יכולים אמצעי התקשורת להביא בפניהם את המידע הזה.
תהליכי קבלת הכרעות נעשים בדרכים של דיון, ולכן הפרטים והקבוצות צריכים לקבל את חופש הביטוי להביע את עמדותיהם ולנסות לשכנע את האחרים.
חופש הביטוי מבטיח חילופי שלטון בדרכי שלום, הוא הכרחי כדי להבטיח פיקוח על השלטון וממנו נגזרות הזכויות לחופש ההגנה וחופש המחאה.
חופש ההתאגדות: החירות של כל אדם להתאסף ולהתארגן בקבוצה. ישנן צורות רבות של התאגדות: השתייכות למסגרות של משפחה, מפלגה, חברים לדעה, חברים לדת, חברים למאבק, חברים למקצוע. חופש ההתאגדות הוא חיוני על מנת לקיים מפגשים ולשיתוף פעולה בין אנשים.
הזכות הזו היא מהותיות מ-2 בחינות:
מבחינה אישית- לאדם אין קיום מלא ובעל משמעות ללא קשרים ברמות שונות עם הזולת. ההתארגנויות הקבוצתיות מאפשרות לאדם להגיע להישגים שלא היה מגיע אליהם בעצמו.
מבחינה חברתית פוליטית- זכותו של הפרט להתאגד ולפעול למען מטרה משותפת יחד עם אחרים. התחום הבולט ביותר של חופש ההתאגדות הוא בהתאגדויות פוליטיות. ללא האפשרות הזו לא תוכל להתקיים דמוקרטיה אמיתית.
ניתן להגביל את זכות זו אם היא מהווה סכנה עבור שלום הציבור וביטחונו, ולזכויותיהם ולחירותם של האזרחים.
חופש הדת: חופש הדת מורכב מ-2 מרכיבים עיקריים:
חופש דת- זכותו של אדם לבחור דת מסוימת, להאמין בה, להשתייך אליה וכן לקיים את הטקסים, התפילות והמנהגים של אותה דת. כל זאת בתנאי שאין בפולחן פגיעה באדם או בחברה.
חופש מדת- זכותו של אדם להחליט כי הוא אינו משתייך לשום עדה דתית ולא מקיים את פולחנה. זכות זו כוללת את זכותו של האדם להנות מכל זכויות האזרח ללא קשר לדת.
חירות התנועה: חירותו של כל אדם לנוע בחופשיות ממקום למקום. ניתן להגביל את חירות זו רק ע"י צו של בית משפט.
חופש העיסוק: חירותו של אדם לבחור לו מקצוע ומקום עבודה. למרות שחופש זה תופס מקום שני ברשימת החירויות אין להמעיט בערכו. אין למנוע מאדם למצוא את פרנסתו במקצוע, במקום ובדרך הרצויים לו. ישנן מספר הגבלות על חופש זה כמו הגבלות הקשורות להתמחות מקצועית ולתנאים הנדרשים לעיסוק בתחום מסוים, וכן הגבלות הנובעות מהצורך להגן על בני האדם ועל החברה כמו לדוגמה הגבלות על מכירת נשק ומכירת סמים.
הזכות לקניין
זכותו של אדם לשמור רכוש שנצבר על ידיו או על ידי משפחתו, שקיבל או שהרוויח, ללא סכנה שרכושו ייגזל ממנו. כל דבר בעל ערך כלכלי שיש לאדם נחשב לקניין. יש 2 סוגי קניין:
קניין חומרי- רכוש (קרקע, בית, דירה, כסף וכו').
קניין רוחני- מושג זה כולל המצאה מדעית הרשומה כפטנט, הפקת תקליטים ותקליטורים בתחום המוזיקה, הפקת תוכנות מחשב, הפקת סרטי קולנוע, ביצוע מחקרים, כתיבת מאמרים ויצירות ספרותיות.
זכות זו קובעת שהקניין שייך לאדם מסוים וכל אחד חייב לכבד את זכות זו. לאחרים אסור לפגוע בזכות זו ללא רשות. אסור למשל להעתיק מחקר, ספור, מאמר, לשכפל תוכנות מחשב וכו'.
חובה זו חלה גם על המדינה, אך המדינה יכולה לפגוע בזכות זו על פי חוק. לכן, למשל יכולה המדינה להפקיע אדמות מבעליהן לצורכי ציבור או לצורכי ביטחון, ומאחר שזכות הקניין היא זכות טבעית, ההפקעה מחייבת מתן פיצוי לנפגע.
גם גביית מיסים עפ"י חוק ע"י המדינה נחשבת לפגיעה בזכות לקניין, אך פגיעה זו חיונית למילוי צורכי המדינה לטובת הציבור.
הזכות לשוויון
שוויון= כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם. הזכות לשוויון קובעת כי במדינה ובחברה יש התייחסות שווה לכל אדם באשר הוא אדם ללא הבדל דת, גזע, לאום, מין, שפה, השקפת עולם והשקפה פוליטית. הזכות לשוויון במדינה דמוקרטית באה לידי ביטוי בחקיקה ובשוויון לפני החוק. לשוויון בפני החוק יש שני מישורים: 
שוויון בתוכן החוק – הזכויות שייכות לכל אדם במדינה באותה מידה.
שוויון באכיפת החוק – החובות, האיסורים והעונשים הקבועים בחוק חלים על כל בני האדם במידה שווה.
פירושם של שני המישורים האלו הוא שהחוקים מהווים הסדר כללי המכוון את התנהגות כל פרט במדינה וחל באופן שווה על כל הפרטים הכפופים לו.
למרות זאת, בזכות לשוויון אין הכוונה לטיפול שווה בכל מקרה. דרך הטיפול נובעת מההבחנה בין בני האדם.
אפליה פסולה
אפליה פסולה פירושה התייחסות לא שווה לבני אדם מסיבות שאינן מוצדקות. האפליה פסולה גם אם האנשים שונים זה מזה אך השוני אינו רלוונטי לנושא. לדוגמה, אי קבלת אדם לעבודה משום שצבע עורו שחור זוהי אפליה פסולה כי השוני בצבע העור אינו רלוונטי להתאמתו לעבודה.
הזכות לשוויון אוסרת אפליה פסולה , אך כאשר ההתייחסות השונה נובעת משונות מוצדקת זוהי הבחנה ולא אפליה אסורה.
העדפה מתקנת
העדפה מתקנת זוהי מדיניות שנוקטות מדינות על מנת לשפר את מצבן של קבוצות מקופחות במדינה. מטרתה של מדיניות זו היא להביא לצמצום הפער בין קבוצות מקופחות לבין שאר האוכלוסייה בכדי להבטיח שבעתיד יושג יתר שוויון בינן לבין שאר האוכלוסייה. מטרה נוספת של ההעדפה המתקנת היא לבטל דעות קדומות כלפי הקבוצה החלשה הנחותה ולשנות את יחס החברה כלפי קבוצה זו.
מדיניות זו עיקרה מתן תמיכה לאנשים שמצבם הנחות נוצר ע"י עיוותים בחברה, והחברה מעוניינת לקדם אותם ולשפר את מצבם. דבר זה נעשה ע"י תמיכה חיובית באנשים אלו. לדוגמה, שריון מקומות לנשים ברשימות מפלגתיות לכנסת, מתוך הנחה שבעבר הן הופלו לרעה במסגרת זו, וכן יש לשריין להן מקום מובטח.
הזכות להליך הוגן
זכות זו פירושה הגנה על זכויות האדם מפני פגיעות לא מוצדקות במהלך העמדה לדין.
מטרתה היא להבטיח שבמסגרת ההעמדה לדין, הפגיעה בזכויותיו של החשוד תהיה מוצדקת ותתבצע רק עפ"י כללים ומגבלות הקבועים בחוק, כגון:
-          אסור לערוך חיפוש בביתו של אדם ללא צו משפט.
-          אין להעניש אדם במאסר או בקנס ללא משפט.
-          הזכות שהמשפט יתנהל בפני שופטים בלתי תלויים.
אחד האמצעים החשובים לשמירה על זכויותיו של אדם שנאשם במעשה כלשהו הוא הקפדה על הליך משפטי הוגן.
גם כאשר מתקיים הליך משפטי הוגן מתקיימת פגיעה בזכויות האדם האחרות- פגיעה הנובעת מכך שיש להגן על החברה מפני החשוד בביצוע העברה. יש במקרה זה התנגשות בין זכויות.
הזכות לכבוד
זכות זו מבטאת את ההכרה באנושיותם של בני האדם. היא ייחודית וקשורה לתחושת הכבוד העצמי ולדימוי העצמי של האדם. הזכות כוללת מספר זכויות: זכות לשם טוב, זכות פרטיות ולצנעת הפרט וזכות שלא להיות נתון ליחס משפיל ומעליב. לפי זכות זו יש להגן על אדם מפגיעות שלא קשורות לזכויות האחרות (חירות, שוויון והליך הוגן). ישנה בעיה בהגנה על הזכות לכבוד. זאת משום שלא ניתן למדוד את מידת הפגיעה באדם. כל אחד יכול לפרש את הפגיעה במידה אחרת ולכן למערכת המשפטית קשה להגן על הזכות לכבוד. יש להיות זהירים בכבוד של אדם אחר ולזכור שהזכות לכבוד פירושה גם החובה לכבד.
הזכות לפרטיות
לזכות זו יש קשר לכבוד העצמי ולדימוי העצמי של האדם ולכן היא נכללת בתחום הרחב של כבוד האדם. לא כל התחומים בחייו של אדם צריכים להיות גלויים לכולם. יש תחומים שהוא איננו נותן הסכמתו לכך שיהיו נחלת הכלל. הזכות לפרטיות היא זכות בסיסית. היא נותנת לאדם לחיות ללא חשיפה וליצור לעצמו אוטונומיה. יותר קשה לאדם לפתח דעות אם הוא חשוף וגלוי לכולם.
מספר דוגמאות לפגיעה בפרטיותו של אדם:
-          חדירה פיזית למקום הפרטי של האדם- גופו, ביתו, משרדו בניגוד לדעתו או בלי ידיעתו.
-          פרסום מידע אודות חייו הפרטיים ובני משפחתו של אדם מסוים. (גם אם המידע אמין).
-          פרסום שמו או תמונתו של אדם ללא רשותו.
הזכות לשם טוב
זכותו של אדם ששמו לא יוכפש ולא ייפגע ללא סיבה. שורר דמיון בין הזכות לשם טוב ובים הזכות לפרטיות מכיוון שהאיום המרכזי הוא פרסום שיכול להיות פוגע.
יש הבדלים בין הזכויות:
-          פגיעה בפרטיות: יש פרסומים שמהווים פגיעה בשמו הטוב של אדם אך לא בפרטיותו. לדוגמה, ביקורת על צורת קבלת החלטות של אדם עם תפקיד מסוים זוהי פגיעה בשמו הטוב אך לא בפרטיותו מכיוון שהביקורת היא על עבודתו ולא על חייו הפרטיים.
המצב יכול להיות הפוך, כלומר פגיעה בפרטיותו של אדם ולא בשמו הטוב. לדוגמה, מעקב והאזנות בסתר אחרי אדם מסוים זוהי פגיעה בפרטיותו, ואם המידע לא פורסם אין כאן פגיעה בשמו הטוב.  
-          הבדל זה קשור למידת האמת שבפרסום. אם אדם רוצה ליצור לעצמו דימוי חיובי ובידי אדם אחר יש מידע אמיתי העלול להפריך זאת, אין כאן פגיעה בשמו הטוב וגם לא בפרטיותו.
לעומת זאת, תהיה פגיעה בפרטיותו אם יפורסם מידע על חייו הפרטיים, גם אם מידע זה אמיתי.
הערה: ישנה פעמים רבות התנגשות בין הזכות לפרטיות ולשם טוב, לבין זכויות אחרות כמו זכות הציבור לדעת, חופש המידע, חופש הביטוי. במקרים רבים יש להעדיף את הזכות לפרטיות ולשם הטוב.
זכויות חברתיות:
בהכרזה על זכויות האדם נאמר:"כל אדם זכאי לרמת חיים נאותה שלו ושל בני משפחתו, לרבות מזון, לבוש, שיכון, טיפול רפואי, שירותים סוציאליים וזכות לביטחון.
כאמור כל זכויות אלה מוענקות לאזרח ע"י המדינה. זכויות אלה ניתנות לשינוי או לביטול ע"י המדינה כי הן לא זכויותיו הטבעיות של האזרח.
הזכות לרמת חיים:
אחת מהיסודות של מדינת רווחה. הכוונה היא שלאדם תהיה רמת חיים סבירה ואנושית, כאמור רמת חים בסיסית היא תנאי חיוני לקיומו של אדם חופשי המסוגל לחשוב ולקבל החלטות רציונליות.
הזכות לדיור:
לכל אדם יש זכות למגורים נאותים. הסיוע מהממשלה יכול להינתן במס' דרכים:ציבור לחסרי בית, מענקים לדיור, משכנתאות, הלוואות לדיור, מימון בנייה ועוד.
הזכות לטיפול רפואי:
לכל אדם יש זכות לחיות עם גוף בריא ושלם. המדינה אחראית לספק לאזרחיה את השירותים הנחוצים לשמירה על הבריאות.
זכויות עובדים ותנאי העסקה:
זוהי הזכות החברתית לעבודה, הכוללת מרכיבים כגון:קביעת שכר מינימום, הגבלת מס' שעות העבודה, מתן תאי עבודה סבירים, הגנה מפני אבטלה והבטחת שכר שווה עבור עבודה שווה.
הזכות לחינוך:
לכל הילדים במדינה יש זכות לקבל השכלה כדי שיוכלו לרכוש מידע ומיומנויות אישיות וחברתיות
שיאפשרו להם לספק את צורכיהם בעתיד ולהיות אזרחים עצמאיים.זכויות אדם הן זכויות הנתונות כל אדם, בלי קשר לדת גזע ומין, ובלי קשר לתוכנות נוספות המייחדות אותו מאנשים אחרים.
ישנה אבחנה בין זכויות אדם לזכויות אזרח, ישנן זכויות שמוקנות לכל אדם באשר הוא אדם, כגון: הזכות לחיות, וישנן זכויות שמוקנות רק לאזרחים, כגון: זכויות פוליטיות (לבחור ולהיבחר), ואלה קרויות "זכויות האזרח".
"זכויות האזרח" להבדיל "מזכויות אדם" הן למעשה אחת מהקטגוריות של "זכויות אדם" המבליטות את ראיית האדם כחלק מחברתו המדינית.
זכויות אדם מקוטלגות לארבע קטגוריות עיקריות :
1. הזכות לחיים וביטחון – בטחון חיים, שלמות הגוף ויכולת הנאה מרכוש מסוים
2. הזכות לחירות – שני היבטים מרכזיים
א. חירות כללית לפעולה – היינו, זכותו של אדם להתנהג כרצונו כל עוד לא הוגבלה חירותו בחוק.
ב. חירות התנועה, המחשבה וההתבטאות, חירות האמונה הדתית וחירות ההתאגדות הפוליטית.
3. הזכות לשוויון – הזכות לשוויון וההתנגדות לאפליה המבטאות את ההשקפה, לפיה בני האדם שווים, ויש להתייחס אליהם לשווים.
4. הזכות לכבוד –  כבוד אנושי, היינו חיים וביטחון, חירות ושוויון, שמירה על השם הטוב והפרטיות של אדם.

זכויות אדם בישראל
מגילת העצמאות:
מגילת העצמאות של מדינת ישראל כוללת התחייבות מסוימת לכיבוד זכויות האדם. למרות שלמגילת העצמאות אין תוקף משפטי פורמאלי, בתי המשפט ראו במגילת העצמאות מקור שלפיו יש לפרש את חוקי הכנסת.
להלן קטע ממגילת העצמאות שלפיו מדינת ישראל מצהירה למחויבות לשמור על זכויות אדם:
"מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית וקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה, תהא מושתת על יסודות חירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בל הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות, תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות, ותהיה נאמנה לעקרונות של מגילת האומות המאוחדות".
 
חוקי יסוד:
1. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - לכל אדם זכות יסוד לחיים, לשלמות גופו ולשמירת כבודו. לכל אדם, בהיותו בן אנוש, נתונה חירות אישית ועל כן אין לאוסרו, לעצרו או למנוע ממנו את חופש התנועה, פרטיותו וחופש היצירה אלא על פי חוק.
2. חוק יסוד: חופש העיסוק – לכל אדם למצוא לו את מקורות פרנסתו, לעבוד ולחיות מיגיע כפיו בכבוד.
שני חוקים יסוד אלו הם בבחינת מגילת זכויות האדם הקצרה של ישראל, ובתי המשפט מפרשים חוקים לאור חוקי יסוד אלה.

זכויות האדם בישראל מתעוררות במספר תחומים מרכזיים
:
א. זכויותיהם של האסירים בבתי הסוהר
ב. זכויותיהם של חשודים/נאשמים
ג. שוויון הזכויות בין המגזר היהודי למגזר הערבי
ד. מעמדם של הנשים בחברה
ה. זכויותיהם וחובותיהם של העובדים הזרים בחברה הישראלית
ו. מעמדם של קטינים.
 

הנני מסכים לקבל פרסומים.

מידע שימושי לעובד ולמעביד
נתון
ש"ח
יום הבראה - מגזר פרטי
378
יום הבראה - מגזר ציבורי
427
תקרת החזר הוצאות נסיעה ליום
26.40
שכר מינימום לחודש
4,650
שכר מינימום יומי-5 ימים בשבוע
214.62
שכר מינימום יומי- 6 ימים בשבוע
186
שכר מינימום לשעה
25

תגיות נפוצות