המומחיות שלנו

הצטרפות לניוזלטר

המוטו שלנו

"בהחלט אין לנו רישיון לשקר או לגנוב-למעשה, אנחנו מחויבים שלא לעשות זאת-אבל יש לנו רישיון לשמור סודות עמוקים ואפלים שחשיפתם היתה מועילה לציבור. יש לנו רישיון לפעול למען השגת תוצאות, שאנחנו יודעים כי מבחינה אובייקטיבית תהיינה לא צודקות אבל מבחינה סובייקטיבית יועילו ללקוחות שלנו. במובן זה המטרה מקדשת את האמצעים, כל עוד האמצעים אינם בלתי הולמים כשלעצמם". ("מכתבים לעורך דין צעיר", מאת פרופ' אלן דרשוביץ).

גירושין

 

 

יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס הינו אחד המשרדים המובלים והבולטים בארץ, המונה צוות משפטי של עורכי דין וביניהם כמה מן המשפטנים הבכירים במדינה.

לצורך מתן מענה משפטי מקצועי ודווקני, יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מחולק למחלקות ייעודיות, אשר כל אחת ואחת מהן מתמחה ומתמקצעת בתחום ספציפי וייחודי.

בין מחלקות המשרד ניתן למנות את מחלקת המיסוי, המתמחה בטיפול בתיקי מיסוי אזרחיים, מיסים פליליים ומיסים בינלאומיים, מחלקת דיני עבודה ומחלקות נוספות המתמחות בתחומים ייחודים אחרים.

מחלקת דיני משפחה וירושה מתמחה, בליווי משפטי שוטף בנושאי גירושים, אפוטרופסות, צוואות וירושות ונושאים אחרים השייכים לתחום המשפחה.

מחלקת דיני המשפחה עוסקת בכל הקשור להליכי גירושין בין בני זוג. הגישה המנחה אותנו היא גישה גישורית, מתוך אמונה, כי גירושין בהסכמה ובהידברות עדיפים על ניהול הליכים משפטיים ארוכים, יקרים ומכאיבים. במסגרת הליכי הגישור אנו מסייעים לבני הזוג המתגרשים להגיע להסכמות המוצאות ביטוין בסופו של התהליך בהסכם גירושין שנחתם בין הצדדים ומסייעים בידם בכל ההליכים הפורמאליים של אישור ההסכם וסידור הגט.

מודגש, כי מחלקת המשפחה במשרדנו צברה ניסיון רב והתמחות מיוחדת בתחומים הייחודיים לגירושין של חברי קיבוץ. בכלל זאת מתמחה משרדנו בתשלומי מזונות בקיבוץ המשתנה, בחלוקת רכוש תוך התייחסות להליכי שיוך דירות וכדומה.

תחום נוסף בו עוסקת מחלקת המשפחה הינו מינוי אפוטרופוס וטיפול בסוגיות הקשורות לחסויים ולאפוטרופוס עליהם. כמו כן נותנת המחלקה ייעוץ שוטף בענייני ירושה, לרבות הגשת בקשות לצו ירושה, וכן עריכת צוואות.

יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מתמחה בכל מגוון הנושאים של דיני המשפחה והירושה, בין היתר בנושא : גירושין כפי שיוסבר להלן :

גירושין

בגירושין עצמם קיים רק עניין הגט. הגט חייב להיות בהסכמה- כאשר הגבר נותן את הגט בידי האשה והאשה מקבלת את הגט מידי הבעל. פס"ד אינו יכול להתיר את קשר הנישואין. גם פסה"ד הקיצוני ביותר לא ייתן לגירושין אא"כ מסר הבעל גט לידי אשתו והיא קבלה אותו מידיו.

אם מסרבת האשה לקבל גט חרף העובדה שביה"ד פסק כך- ייתכן ויפסוק ביה"ד שמותר לבעל לקחת אשה אחרת על פניה. במקרים של עגונות ומסורבות גט- דרושה התרת נישואין וזו אינה ניתנת בקלות.

ניתן לנסות ולשכנע סרבני גט באמצעות סנקציות. ב1995- נחקק חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) תשנ"ה 1995-, על פיו מוסמך ביה"ד להטיל סנקציות על מי שמסרב לתת או לקבל גט שהמתחילות ודברים קטנים ויכולות להגיע למאסר.

ביה"ד יכפה על גבר מתן גט – אך ורק בנסיבות חמורות ביותר. במקרה של אשה- מספיקה בגידה אחת קטנה על מנת שביה"ד יחייב אותה לקבל גט (אמנם המבחנים להוכחתה של בגידה המחייבת גט הם מחמירים ביותר( ראה למשל בספרו של פרופ' שרשבסקי דיני משפחה הוצאת ראובן מס י-ם מהדורה רביעית עמ' 314-319: מעשי כיעור אינם בגידה אפילו התייחדה אשה עם גבר זר בחדר נעול. רק אם זנתה-כלומר הוכח בידי שני עדים מעשה מכחול בשפופרת או שעברה להתגורר עם גבר זר היא תחוייב בגט).

בד"כ לא נכנס ביה"ד למצב של כפיית גט על בני זוג (כיוון שמעוניין ביה"ד שהגט יהיה כהלכה- כלומר בהסכמה): הוא נוהג להמליץ בפני בני הזוג להתגרש. אי קבלת ה"המלצה" עלולה לגרור הטלת סנקציות כאמור לעיל.

סעיף 1 (ג) (ד) (ה) (ו) לחוק בד"ר (קיום פסקי דין של גירושין) תשנ"ה 1955- קובע שהטלת סנקציות על אשה דורשת את אישורו של נשיא בד"ר הגדול.

נישואין

שלוש הגדרות לענייני נישואין:

1. ענייני נישואין הם כל הקשור לתקפות או בטלות הנישואין וכל הקשור לכשרות להינשא (גיל נישואין, עם מי מותר ועם מי אסור וכיו"ב). הגדרה זו היא המצומצמת ביותר ואין היא שנויה במחלוקת.

2. ענייני נישואין כוללים את כל האמור לעיל בתוספת מכלול הזכויות והחובות האישיות הנובעות ממעמד הנישואין (רעיון המורדת למשל). הגדרה זו אינה מעוררת מחלוקת אף היא.

3. ענייני נישואין הן כל האמור לעיל בתוספת הזכויות והחובות הממוניות והרכושיות הנובעות מקשר הנישואין . הגדרה זאת- קונטרברסלית ביותר.

המצב השתנה בעקבות חוק שיווי זכויות האשה תשי"א 1951-, והוא נוצל ויושם לענייננו מסוף שנות החמישים בביד"מ 1/50 סידיס נ. יו"ר ההוצל"פ פ"ד ח 1020,כפי שיוסבר להלן.

במשפט העברי יש לאשה שלושה סוגי נכסים:

1. נכסי צאן ברזל:- זוהי הנדוניה, הרכוש שמביאה האשה לנישואין. רכוש זה יכול שהיה קטן או גדול. הנדוניה עוברת לניהולו של הבעל עם הנישואין. כשפוקעים הנישואין- אמורה האשה לקבל את נכסי תאן הברזל על פי שוויים בעת שהביאה אותם. אם איבד הבעל את נכסי צאן הברזל- עליו לפצות את האשה בגינם. אם הרוויח כתוצאה מניהולם של נכסי צאן הברזל- הרווח שלו.

2. נכסי מלוג:- נכסי האשה הנותרים בהנהלתה בעת הנישואין, אך פירות נכסים אלה שייכים לבעל. זכות הבעל לפירות נכסי המלוג רובצים כשעבוד על נכסים אלה. אם יש לאשה למשל פרדס כנכס מלוג ורוצה היא למכרו- יהיו פירות הפרדס גם לאחר המכירה קניינו של הבעל (לכן יקשה על האשה למכור נכס כזה).

3. נכסים שאינם נדוניה ואינם מלוג:- הבעל אינו מקבל מהם ומפירותיהם מאומה.

הפגיעה הרבה ביותר בקניין האשה הוא בנכסי המלוג. זה קורה במקרים של בגידות בחיי הנישואים סעיף 2 לחוק שווי זכויות האשה קובע שנישואין אינם פוגעים בקניין האשה. במלים אחרות- זכותו של הבעל בפירות נכסי המלוג נפגעה עם חקיקה זו. פס"ד סידיס (ראה עמוד קודם) קבע, שבשל חוק שיווי זכויות האשה- בוטל מושג נכסי המלוג. עם זאת שריר נושא המלוג וקיים בדיני המזונות (ראה גם עבודה 4).

ביהמ"ש הוציא מהפרשנות הרחבה של ענייני הנישואין את כל מה שקשור ברכוש. רק כריכה יכולה לתת לבד"ר סמכות דיון בענייני רכוש. בבג"צ 293/00 פלונית נ. בד"ר הגדול פ"ד נה(3) 318 עולה מדברי השופט זמיר בסעיף 5 לפסק דינו כי בד"ר יישם כלל זה בסרבו לדון בתביעה להחזרת חפצים, וכן התנה את התערבותו בתביעה להקטנת מזונות בכך שהבעל ימציא אסמכתות הנותנות לבד"ר את סמכות הדיון בנושא לאחר שהתגרש הזוג (שכן עניין הרכוש יצא מגדר ענייני נישואין- ד.ד.). בסעיף 12 לפסיקתו שם מאשר זאת השופט זמיר. בסעיף 12 לפסיקת השופט חשין בבג"צ 6103/93 לוי נ. בד"ר הגדול פ"ד מח(4) 591 יושמה ההלכה מפי השופטת בן פורת בבג"צ 426/87 איזמן נ. בד"ר האזורי ת"א פ"ד מב(1) 105, 109 כי מיד לאחר שפסק בד"ר על גירושין- לא ניתן עוד לכרוך ענייני ממון בעניין, דהיינו- ענייני הממון אינם עניינים של נישואין וגירושין. בית הדין הרבני קונה סמכות לדון בענייני רכוש רק כאשר הם כרוכים בענייני נישואין/גירושין או כאשר היא ניתנת לו בהסכמת בני הזוג. המגמה הזאת החלה כבר בפס"ד סידיס (ראה עמ' קודם) ועוברת היא כחוט השני גם את פסקי הדין העוסקים בהלכת השיתוף ומחילים אותם גם על מי שאינם נשואים (כך שיסוד יחסי הממון שבין בני הזוג נגזר מכוונתם המשוערת של הצדדים כפי שהיא מוסקת מאורח חייהם המיוחד ולא זכויות הנובעות ממעמד הנישואין בתור שכזה (ראה את העולה מדברי השופט ח' כהן בבג"צ 185/72 גור נ. גור פ"ד כו(2) 765, 770.

הנני מסכים לקבל פרסומים.

מידע שימושי לעובד ולמעביד
נתון
ש"ח
יום הבראה - מגזר פרטי
378
יום הבראה - מגזר ציבורי
427
תקרת החזר הוצאות נסיעה ליום
26.40
שכר מינימום לחודש
4,650
שכר מינימום יומי-5 ימים בשבוע
214.62
שכר מינימום יומי- 6 ימים בשבוע
186
שכר מינימום לשעה
25

תגיות נפוצות