המומחיות שלנו

הצטרפות לניוזלטר

המוטו שלנו

"בהחלט אין לנו רישיון לשקר או לגנוב-למעשה, אנחנו מחויבים שלא לעשות זאת-אבל יש לנו רישיון לשמור סודות עמוקים ואפלים שחשיפתם היתה מועילה לציבור. יש לנו רישיון לפעול למען השגת תוצאות, שאנחנו יודעים כי מבחינה אובייקטיבית תהיינה לא צודקות אבל מבחינה סובייקטיבית יועילו ללקוחות שלנו. במובן זה המטרה מקדשת את האמצעים, כל עוד האמצעים אינם בלתי הולמים כשלעצמם". ("מכתבים לעורך דין צעיר", מאת פרופ' אלן דרשוביץ).

טבלה מסכמת – סמכויות ודינים

יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס הינו אחד המשרדים המובלים והבולטים בארץ, המונה צוות משפטי של עורכי דין וביניהם כמה מן המשפטנים הבכירים במדינה.

לצורך מתן מענה משפטי מקצועי ודווקני, יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מחולק למחלקות ייעודיות, אשר כל אחת ואחת מהן מתמחה ומתמקצעת בתחום ספציפי וייחודי.

בין מחלקות המשרד ניתן למנות את מחלקת המיסוי, המתמחה בטיפול בתיקי מיסוי אזרחיים, מיסים פליליים ומיסים בינלאומיים, מחלקת דיני עבודה ומחלקות נוספות המתמחות בתחומים
ייחודים אחרים.

מחלקת דיני משפחה וירושה מתמחה, בליווי משפטי שוטף בנושאי גירושים, אפוטרופסות, צוואות וירושות ונושאים אחרים השייכים לתחום המשפחה.

מחלקת דיני המשפחה עוסקת בכל הקשור להליכי גירושין בין בני זוג. הגישה המנחה אותנו היא גישה גישורית, מתוך אמונה, כי גירושין בהסכמה ובהידברות עדיפים על ניהול הליכים משפטיים ארוכים, יקרים ומכאיבים. במסגרת הליכי הגישור אנו מסייעים לבני הזוג המתגרשים להגיע להסכמות המוצאות ביטוין בסופו של התהליך בהסכם גירושין שנחתם בין הצדדים ומסייעים בידם בכל ההליכים הפורמאליים של אישור ההסכם וסידור הגט.

מודגש, כי מחלקת המשפחה במשרדנו צברה ניסיון רב והתמחות מיוחדת בתחומים הייחודיים לגירושין של חברי קיבוץ. בכלל זאת מתמחה משרדנו בתשלומי מזונות בקיבוץ המשתנה, בחלוקת רכוש תוך התייחסות להליכי שיוך דירות וכדומה.

תחום נוסף בו עוסקת מחלקת המשפחה הינו מינוי אפוטרופוס וטיפול בסוגיות הקשורות לחסויים ולאפוטרופוס עליהם. כמו כן נותנת המחלקה ייעוץ שוטף בענייני ירושה, לרבות הגשת בקשות לצו ירושה, וכן עריכת צוואות.

יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מתמחה בכל מגוון הנושאים של דיני המשפחה והירושה, בין היתר בנושא : סמכויות ודינים

מגמות בדיני המשפחה

רוב המלומדים [ובכללם ד"ר רות הלפרין-קדרי המסכמת את הנושא במאמרה "דיני משפחה אזרחיים נוסח ישראל-לקראת השלמה" מחקרי משפט יז  (תשס"ב 2001) 105] מצביעים על שלוש מגמות [תוך שהיא מצטטת את דבריו האחרונים של פרופ' רוזן צבי "דיני משפחה: סוף עידן ההבלגה" ספר השנה של המשפט בישראל (ת"א תשנ"ו) 357] :

1. שלב ראשון- קביעת הגבולות: בתי המשפט האזרחיים עסקו בדיני משפחה בשאלת הסמכות בלבד  (סימון טריטוריות). מעבר לכך, לא היה כל נסיון לחרוג מגבולות אלה. הגבולות נקבעו וכך נותר המצב על לפס"ד בבלי בשנות ה90-.

עם זאת עמדה במרכזו של שלב זה המטרה של צמצום סמכותו של הדין הדתי ושל בד"ר, תוך שהמערכת מפתחת מספר כיווני פעולה ובהם נסיונות לגיבוש מסלול אזרחי המקביל לדתי של כינון קשר זוגי נורמטיבי (כגון מערכות חלופיות לנישואין כדמו"י ומוסד הידועים בציבור), הכרה בנישואין שנערכו מחוץ למ"י בהתאם לכללי המשב"ל הפרטי (ראה לדוגמה חיוב רישום נישואין במרשם האוכלוסין ללא בירור מהותי של הנישואין.

בבג"צ 143/62 פונק שלזינגר נ. שר הפנים פ"ד יז(1) 255 בו חוייב פקיד הרישום לרשום נישואין ע"ס ראיה לכאורה להוכחת טקס הנישואין בחו"ל ללא בדיקת תוקף הנישואין). עם זאת נעשים הדברים במטרה להגדיר גבולות בין הערכאות הללו, תוך פיתוח כלל הכיבוד ההדדי בין הערכאות.

2. שלב שני- הכיבוש: מעין אימפריאליזם שיפוטי, בו מורה ביהמ"ש העליון לביה"ד הרבני: תפסוק על פי הוראותינו (החלת כללי המשפט האזרחי-הלכת השיתוף על בד"ר בפס"ד בבלי למשל, או הטלת עקרונות היסוד החוקתיים על בד"ר בבג"צ 3914/92 לב נ. בד"ר האזורי ת"א-יפו פ"ד מח(2) 491), הנותן ביטוי לחוסר הנחת של המערכת המשפטית האזרחית במדינה ואי השלמתה עם המצב הפתולוגי בעיניה של הפיצול בדיני המשפחה.

3. שלב שלישי- המערכת החילונית מתחילה ליצור תחליפים למערכת הדתית: התחלת גיבושה של מערכת משפטית אזרחית, טוטאלית וטריטוריאלית של דיני המשפחה בישראל. מערכת המטפלת בנושאים מובהקים של מעמד אישי. היווצרותה של מערכת דיני מזונות אזרחיים שפותחה על ידי הנשיא שמגר בהדרגה במספר פסקי דין, שבראשונים שבהם יש עדיין התייחסות לדין הדתי והכרה עקרונית בתחולתו- כאשר באחרונים אין הדתי מוזכר כלל! בע"א 761/88 פרידמן נ.פרידמן פ"ד מג(4) 505 נדון ערעור על החלטת בימ"ש מחוזי לקבל טענת בעל לפטור ממזונות אשתו עקב בגידתה.

שמגר קיבל את ערעור האשה תוך הסתמכות על עקרונות הלכתיים (צןרך להוכחת הבגידה באמצעות שני עדים כשרים וכד') למרות שיכול היה להשתמש בארגומנטציות אזרחיות כגון הסתמכות על ההלכה בע"א 26/61 קוטיק נ. וולפסון פ"ד ה 1341 שקבעה כי בהחלת הדין הדתי בבימ"ש אזרחי- אין הוא כפוף לדיני הפרוצדורה והראיות הדתיים כי אם לאזרחיים.

בפסיקה מאוחרת של שמגר- למשל בע"א 904/91 כהן נ. כהן תק-על 91(3) 1847 שגם שם נדון עניין שלילת מזונותיה של אשה משום בגידה- אין שמגר מתייחס כלל לשאלות העולות מתוך הדין הדתי כאשר הוא מנמק את פסיקתו לשלם לאשה מזונות  בכך שהאיש עזב למשך שנים רבות את משפחתו תוך שהוא מקים משפחה עם אשה אחרת ואין הוא יכול להישמע בטענות נגד האשה שעניינם דברים שאירעו לאחר שעזב את הבית (פסקה 3 לפסיקתו שם).

 שלב זה החל בתקופה האחרונה בלבד. לפתע פתאום מוכנסים ערכים של שוויון לפסיקות האמורות להתבצע עפ"י הדין הדתי בלבד (ראה למשל ע"א 277/81 גרינהאוז נ. גרינהאוז  פ"ד לו(3) 197 וכן בע"א 2923/93 גל נ. גל תק-על 94(4) 425). הדבר היחיד שלא נגעה בו המערכת האזרחית הזאת עד היום הוא עניין הנישואין והגירושין גופם. שלב זה מאופיין בקשר הדוק במיוחד בין ציר הדין המהותי לבין ציר מערכת היחסים שבין המערכות המשפטיות האזרחית והדתית (כולל איתורם של הערכאה בעלת סמכות השיפוט ושל הדין החל על כל מקרה ספציפי).

להלן ריכוז הסמכויות (בטבלה) :

נושא

הסמכות

למי הסמכות ?

גירושין + משמורת קטינים

ייחודית

בי"ד רבני

מזונות אישה

מקבילה

בי"ד רבני/בימ"ש משפחה – לפי בחירת האישה

מזונות קטינים/ילדים

מקבילה

בימ"ש משפחה

בי"ד רבני – רק בהסכמת שני הצדדים

אפוטרופסות

מקבילה

בי"ד רבני/בימ"ש משפחה

אימוץ ילדים

מקבילה

בי"ד רבני/בימ"ש משפחה

ירושה

מקבילה

בי"ד רבני/בימ"ש משפחה

חלוקת רכוש, פירוק שיתוף בדירת המגורים, הסדרי ראיה

מקבילה

בי"ד רבני/בימ"ש משפחה – לפי מרוץ סמכויות + כריכה

אבהות

מקבילה

בי"ד רבני/בימ"ש משפחה

    


הנני מסכים לקבל פרסומים.

מידע שימושי לעובד ולמעביד
נתון
ש"ח
יום הבראה - מגזר פרטי
378
יום הבראה - מגזר ציבורי
427
תקרת החזר הוצאות נסיעה ליום
26.40
שכר מינימום לחודש
4,650
שכר מינימום יומי-5 ימים בשבוע
214.62
שכר מינימום יומי- 6 ימים בשבוע
186
שכר מינימום לשעה
25

תגיות נפוצות