המומחיות שלנו

הצטרפות לניוזלטר

המוטו שלנו

"בהחלט אין לנו רישיון לשקר או לגנוב-למעשה, אנחנו מחויבים שלא לעשות זאת-אבל יש לנו רישיון לשמור סודות עמוקים ואפלים שחשיפתם היתה מועילה לציבור. יש לנו רישיון לפעול למען השגת תוצאות, שאנחנו יודעים כי מבחינה אובייקטיבית תהיינה לא צודקות אבל מבחינה סובייקטיבית יועילו ללקוחות שלנו. במובן זה המטרה מקדשת את האמצעים, כל עוד האמצעים אינם בלתי הולמים כשלעצמם". ("מכתבים לעורך דין צעיר", מאת פרופ' אלן דרשוביץ).

מושגי יסוד

יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס הינו אחד המשרדים המובלים והבולטים בארץ, המונה צוות משפטי של עורכי דין וביניהם כמה מן המשפטנים הבכירים במדינה.

לצורך מתן מענה משפטי מקצועי ודווקני, יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מחולק למחלקות ייעודיות, אשר כל אחת ואחת מהן מתמחה ומתמקצעת בתחום ספציפי וייחודי.

בין מחלקות המשרד ניתן למנות את מחלקת המיסוי, המתמחה בטיפול בתיקי מיסוי אזרחיים, מיסים פליליים ומיסים בינלאומיים, מחלקת דיני עבודה ומחלקות נוספות המתמחות בתחומים
ייחודים אחרים.

מחלקת דיני משפחה וירושה מתמחה, בליווי משפטי שוטף בנושאי גירושים, אפוטרופסות, צוואות וירושות ונושאים אחרים השייכים לתחום המשפחה.

מחלקת דיני המשפחה עוסקת בכל הקשור להליכי גירושין בין בני זוג. הגישה המנחה אותנו היא גישה גישורית, מתוך אמונה, כי גירושין בהסכמה ובהידברות עדיפים על ניהול הליכים משפטיים ארוכים, יקרים ומכאיבים. במסגרת הליכי הגישור אנו מסייעים לבני הזוג המתגרשים להגיע להסכמות המוצאות ביטוין בסופו של התהליך בהסכם גירושין שנחתם בין הצדדים ומסייעים בידם בכל ההליכים הפורמאליים של אישור ההסכם וסידור הגט.

מודגש, כי מחלקת המשפחה במשרדנו צברה ניסיון רב והתמחות מיוחדת בתחומים הייחודיים לגירושין של חברי קיבוץ. בכלל זאת מתמחה משרדנו בתשלומי מזונות בקיבוץ המשתנה, בחלוקת רכוש תוך התייחסות להליכי שיוך דירות וכדומה.

תחום נוסף בו עוסקת מחלקת המשפחה הינו מינוי אפוטרופוס וטיפול בסוגיות הקשורות לחסויים ולאפוטרופוס עליהם. כמו כן נותנת המחלקה ייעוץ שוטף בענייני ירושה, לרבות הגשת בקשות לצו ירושה, וכן עריכת צוואות.

 

שידוכין – הבטחה שנותנים בני הזוג זה לזה להינשא בעתיד. תוצאות ההבטחה – אירושין. לא נכלל בס' 51 לדה"מ - ידון כהפרת חוזה (ולא לפי דין דתי) – אלא אם יוכח כי זה מנהג, נערך מסמך לפי דין דתי, אם השאלה מעוררת לפי בי"ד דתי או אם אין תשובה בחוק הישראלי.  אינו חלק מהנישואין. במקרה של ביטול שידוכין ללא סיבה מוצדקת יש לשלם פיצויים על הבושה ועבור נזק ממשי. הפרת תנאי השידוכין שלאחריה נישואין - אינה משפיעה על ההתחייבויות הנובעות מהנישואין.

 

קידושין – יצירת הקשר המשפטי בין בני הזוג. ניתן לקדש בכסף, שטר או ביאה – בנוכחות שני עדי קיום.  לאחר הקידושין אסורים הבעל והאישה לאחר – אפשר להשתחרר רק בגט או במוות. אסורלבעל לקחת אישה שנייה כבר בשלב זה (חדר"ג). עם זאת – הזוג הם בעל ואישה רק לחומרה – ואין להם זכויות הנובעות מהנישואין.

 

נישואין – שלב שני לאחר הקידושין שהופך את האישה לאשת איש. כוללת התייחדות של הבעל והאישה – אם תחת החופה או בחדר נפרד. כיום נהוג לעשות את שני השלבים יחד אך יש עדות שלא עושות זאת. התניות לגבי שיתוף נכסי הבעל והאישה יש לבצע בין הקידושין לנישואין.

 

סדר קידושין – בנוכחות רב ובהשגחתו, משתמשים תמיד בנוסח הרי את מקודשת לי, למרות שלא חייבים. הסדר נועד למנוע ספקות לגבי תקפות הקידושין.

 

"אין נישואין לקטינים" – כשרות נישואין. לבנים מגיל 13,  לבנות מגיל 12. בין כגיל 12 (גדולה) לגיל 12.5 (בוגרת) יכולה למאן (ראי בהמשך).

 

"אין חבים אדם שלא בפניו" – אב לא יכול להשיא את בנו הקטן, כי זו פעולה שגוררת חובות, ודרושה הסכמת הקטן, לכשתהיה לו כשרות מש'. בנות מותר להשיא לפני שבגרו, אך יש להן זכות מיאון:

 

ממאנת – נערה שאביה (או אמה ואחיה אם האב מת) השיא אותה, ובהגיעה לגיל 12 היא ממאנת להינשא. אז הנישואין לא תקפים ולא צריך גט. אם לא מיאנה בזמן – הנישואין תקפים.

 

"אין נישואין לשוטים" – שני הצדדים צריכים להיות שפויים, אלא אם כן זה פיגור קל. חרשים – אסורים על פי דין תורה, מותרים מדרבנן. נישואין כאלה לא גוררים חיובים.

 

קידושים שאינם תופסים –

 

קידושי עריות  - מן התורה חל עליהם עונש מוות או כרת. גבר שמקדש אם, בת, אחות וכ'ו; קידושי אשת איש; קידושין עם אחות אישתו גם לאחר שהתגרש כל עוד הראשונה בחיים; קידושין עם יבמה.

 

קידושי אונס – אישה שנאנסה ע"י בעלה – אין תוקף. גבר שנאנס  - פעם היו תקפים כי יש לו זכות לגרש, לאחר חדר"ג אין זכות לגרש לכן אינם תקפים.

 

קידושי טעות – התגלו מומים ארי הנישואין. כאןן יש ספק (כי אולי הבעל מחל על מומה) ודורישם גט לחומרא. אם מדבר במומים שהיו "פוסלים בנשים" = חמורים, ניתן לכפות גט.

 

קידושים אסורים (דורשים גט בחיוב, איסור מדרבנן או איסור בלאו מן התורה) –

 

עריות קלות – אשה שזנתה תחת בעלה – אסורה לבעל ולבועל לעולם; גרושה שנישאה מחדש וכעת נישאת לבעל הראשון; כהן וגרושב; כהן וגיורת; יבמה לשוק (= לכל אחד אינו האח, כל עוד אין חליצה); ממזר לישראל (ממזר – מי שנולד מנישואי ערווה, יכול להתחתן עם ממזר אחר או עם גוי); גרושה או אלמנה ב-90 היום הראשונים (כדי להבדיל בין זרעו של הראשון לזרעו של האחרון); אישה מעוברת או מינקת עד שלתינוק מלאו 24 חודש.

 

"אם הכיר בה" – אם הבעל היה מודע לכך שהנישואים אסורים – קונסים אותו, והאישה זכאית לכתובתה, למעט מזונות.

 
ביגמיה – נישואי אשת איש לאחר וההפך.  לגבי אישה אסור תמיד, לגבי גבר אסור מאז חדר"ג, חל על אשכנזים בכל מקום ועל ספרדים במקום שכך מורה המינהג (בישראל חל).

 

עגונה – אישה שבעלה עזב הבית ולא נותן גט או שלא ניתן להוכיח כי מת. לגבי הוכחת מוות – רבנים יקלו כדי לתת לה היתר עגונות. אם לא מת ופשוט מסרב לתת גט  - תישאר עגונה לתמיד. כך גם אם נשתטה. לגבי גברים – ניתן לתת היתר רבנים לשאת אישה אחרת.

 

חרם דירושלים – קבע שאסור לאף יהודי לשאת בא"י אישה שנייה בלי היתר בי"ד. לא ברור מה הנפקות לגבי ספרדי.

 

נישואי תערובת – לא תופסים לגבי יהודי/ה. אם הצד הלא יהודי הוא מומר או משומד – הנישואין תקפים שכן רואים אותו עדין כיהודי. גם אם התגייר ואז חזר להיות גוי.

 

נישואים אזרחיים – לא תקפים בארץ. ניתן לעשותם בחו"ל אך לא ברורה תקפותם לגבי יהודים שגרים בארץ. המחמירים אומרים שאינם תקפים ולכן לא צריך גט כלל. יש הטוענים כי דרוש גט לחומרה. בכל אופן, לזוג כזה יש רק חובות (לקבל גט) ובי"ד דתי לעולם לא יפסוק מזונות וזכויות אחרות לזוג.

 

"אין אדם עושה בעלתו בעילת זנות" – חזקה שאם אדם שוכב עם אישה לא מתכוון לשכב איתה סתם, אלא מתייחס אליה כאל אישתו. לכן יש הרואים בזוג נשוי אזרחית כמקודשים בקידושי ביאה ומחייבים בגט לחומרה.

 

כתובה – מסמך המעיד על ההתחייבות שהבעל מקבל על עצמו כלפי האישה עם הנישואין. חובות שעליו לקיים רק כל עוד הנישואין בתוקף  וחובות  המוטלים על יורשיו לאחר מותו. חותם על הכתובה בנוכחות שני עדים ומוסרה לאישה אחרי הקידושין ולפני הנישואין.

 

עיקר הכתובה -  הסכום שעל הבעל לשלם מכספו או על יורשיו לשלם מעזבונו, במקרה שהנישואין באים לקצם, פרט למקרים בהם האישה יוצאת ללא כתובתה (לדגו' – מורדת, זנתה תחת בעלה).

 

תוספת כתובה – סכום אופציונלי שהבעל מוסיף. לא חייב להוסיף – אך אם הוסיף מחויב לה יחד עם עיקר הכתובה.

 

נדוניה – הערכה בסכום כסף של הנכסים שהאישה מגיעה איתם – נכסי דלא ניידי מטלטלין וכסף. האישה תקבל אותה גם אם תצא ללא כתובתה.

תוספת נדוניה – נהוג שהבעל מוסיף סכום כנגד הנדוניה של האישה, ויחזיר לה יותר משווי הנדוניה, בגלל שקיבל הזכות לסחור ולנהל אותה.

 

נכסי צאן ברזל – עוברים לרשות הבעל, והוא אוכל בהם פירות. ערכם נקבע בכתובה, ואם קץ הנישואין האיה תקבלם או את שווים המקורי. פחתו – פחתו לו, הותירו – הותירו לו -  כלומר ההוצאות הורווחים שלו, אך היא מקבלת חזרה את הקרן.

 

נכסי מלוג – הקרן נשארת בבעלות האישה, פחתו - פחתו לה, הותירו - הותירו לה.  הבעל אוכל פירות לצרכי הבית. כל נכס אינו צאן ברזל הוא בד"כ מלוג. יש נכסים שהם לא זה ולא זה – והם רק ברשות האישה (כמו מתנות).

 

נכסי דלא ניידי – הבעל לא רשאי לשנות את בעלותם.

 

מטלטלין – בנכסי מלוג אסור לבעל לגעת, לגבי צאן ברזל יש מחלוקת. 

 

10 חובות הבעל – מזונות האשה, כסותה, עונתה, עיקר כתובתה, רפואתה, לפדותה אם נשבית, קבורתה, להיות ניזונת מנכסיו יושבת בביתו אחר מותר, להיות בנותיו ניזונות אחר מותו עד שיתארסו או יבגרו, להיות ילדיו... משהו.

 

4 זכויות הבעל – קבל מעשה ידי האשה (כולל הכנסות מעבודתה – כיום לא חל בגלל חוק שיווי זכויות האישה); מציאתה, פירותיה, ירושתה.
 

זכויות האישה – מזונות, כסות ומדור, ריפוי, שביון משבי.

 

מזונות -

 

"עולה איתו ואינה יורדת איתו" -  האישה זכאית למזונות ברמה שהבעל חי בעצמו, אך לא פחות מהתנאים שהיו לה בביתה, אלא אם ידעה מראש כי מתחתנת עם עני.
 
"חזקה על אדם שאינו משיב ביתו ריקם" – אם אדם עזב את הבית, חזקה שהשאיר מספיק כסף למזונות האישה.  עם זאת, האשיה זכאית למזונות גם אם הבעל עזב את הבית – ולכן זו חזקה ניתנת לסתירה. האישה לא חייבת לעבוד עדי לפרנס עצמה, ואם עבדה – לא תישמע טענת הבעל.

 

"צאי מעשה ידיך למזונותיך" – הבעל אומר לאישה לפרנס את עצמה. אסור, אלא אם כן הסכימו מראש.

"מכרה  מרכושה כדי לשלם חובותיו" – זכאית להחזר מהבעל. אך אם מכרה לצורך מזונותיה – בעיה שלה.

לוותה ואכלה" – הבעל יחזיר לה את החובות – אך היא המחויבת מול הנושה.

 

מוחלת – כשהאישה עזבה את הבית מסיבה מוצדקת, הבעל חייב לשלם לה את מזונותיה, ואם לא תתבע אותם היא מוחלת. אם אין לה סיבה מוצדקת לעזוב- לא זכאית.

 

מדור שלו – זכות האישה לגור בבית שלו, חיי מגורים שקטים ואנושיים. זכאית לצו מניעה. ולהגיש תביעה לשלום בית. הבעל הוא בעלי הדירה, אך אין לו זכות לגרשה. מותר לו לאסור כניסת אנשים בלי נימוק. לה מותר רק עם נימוק. הבעל קובע את מקום המגורים. חריג – ירושלים וא"י.

 

כסות – לפי מנהגי המקום.

רפואתה – תנאי בי"ד. יש לקיימו גם אם לא מופיע בכתובה. אלא אם האישה אשמה במחלתה. הבעל לא חייב לממן בי"ח יקר.

 

לפדותה – אלא אם נשבתה באשמתה. האישה לא יכולה למחול על הפדיון, והוא יורד ממעשי ידיה.

 

מעשה ידיה של האשה - זכות הבעל לכך שאשתו תעשה לצרכי הבית את אותן מלאכות שנשים מאותה רמת חיים ומאותם חוגים נוהגות לעשות ("כמנהג המדינה"). זכות זו באה בתמורה למזונות ("מעשה ידיה תחת מזונותיה").

 

"צאי מעשה ידיך במזונותיך" - דרישה מצד הבעל כי האשה תוותר על מזונותיה (ותפרנס עצמה) בתמורה לכך שהוא יוותר על מעשה ידיה. אסור! זכות המזונות עומדת לאשה מכח הכתובה והנישואין ולא ניתן לשלול זאת ממנה.

 

מעוכבת – כשהבעל מסרב לתת גט לאשתו או כשהיבם מסרב לחלצה – הבעל חייב במוזנות אשתו מבלי להיות זכאי למזונות ידיה. ("מעוכבת מחמתו להינשא – חייב במוזנותיה".

תקנות אושא – אם מכרה האישה את נכסיה – והנישואין פקעו – המכר תקף. אם נפטרה האישה – זכאי הבעל להוציא את הקרן מהקונים.

 

העדפה - מלשון "עודף" (ולא מלשון "עדיף"). מדובר ברווחים שיש לאשה כתוצאה מעבודתה בחוץ, ולא למען הבית. אם לא כוללים רווחים אלה בגדר "מעשה ידיה", הרי שמתעוררת השאלה האם רווחים אלה גם מגיעים לבעל. אין אחדות דעים בקרב הפוסקים.

 

ממזר/ת – ילד להורים יהודים שחיי האישות ביניהם הם בבחינת ערווה מן התורה (למשל, ילד שנולד לאשת-איש מגבר אחר במזיד/בשגגה/באונס/מנישואין (ביגמיה), או לחילופין ילד שנולד לגבר מאחותה של גרושתו בעודה בחיים). הממזרים רשאים להינשא רק זה לזה, וגם ילדיהם ממזרים. גם אם רק צד אחד לנישואין הוא ממזר נחשבים הילדים לממזרים. מלבד נושא הנישואין, ממזרים נחשבים ליהודים כשרים לכל דבר, ואף זכאים למזונות מאביהם.

 

אסופי – ילד שאין יודעים מי הוריו נחשב ל"ספק ממזר", ואז הוא אינו יכול להינשא לאף אחד.

שתוקי – ילד שאמו פנויה ואינה אומרת מי האב, או שלא מצליחה להוכיח מי האב. במקרה זה הילד גם כן "ספק ממזר", אלא אם במקום מגורי האשה מרבית האנשים כשרים, ואז מניחים שהילד כשר.

 

רוב בעילות אחר הבעל – חזקה שילדיה של אשה נשואה נולדו לה מבעלה (אפילו אם יש לה מוניטין של מתהוללת, ואפילו אם היא מודה שייתכן והילד אינו מבעלה). אם הוא מתכחש לכך, עליו מוטל נטל ההוכחה.

 

מורד/ת - אם אחד מבני הזוג מסרב לחיות חיי אישות עם השני (ולא מפני שאינו מסוגל מחמת מחלה, למשל), הוא ייחשב ל"מורד/ת". מורד/ת מאבד את כל הזכויות המגיעות לו מן הנישואין. "בעינא ליה ומצערנא ליה" – אשה המסרבת לחיות חיי אישות עם בעלה אע"פ שאין לה טענה מוצדקת כלשהי. הדבר אסור, ופירושו ניסיון לצער את הבעל ולגרום לו לגרש את האשה ולתת את כתובתה (מה שלא מגיע לה כמורדת).

"מאיס עלי" – אינה יכולה לחיות חיי אישות מטעמים מוצדקים (בעיני ביה"ד). במקרה זה תבקש גט אף ללא הכתובה (רמז לכנותה).

 

גירושין וגט – על פי ההלכה, הזכות לגרש היתה שמורה לבעל, והוא היה רשאי לגרש את אשתו בעל כורחה. מאז חרם דרבנו גרשום, הדבר אסור, והאשה צריכה לקבל את הגט מרצונה החופשי (ועל כן לא ניתן לגרש אשה שנשתטתה). עם הגירושין זכאית האשה לתשלום כתובתה והחזרת נכסיה, כמו גם מתנות שנתנה לבעלה, ושלא מקובל לתיתן. בית הדין יחייב צד להסכים לגירושין, ואף יכפה עליו זאת במקרה שהבעל הוא הסרבן, שכן ממנו נדרשת פעולה אקטיבית ("כופין אותו עד שיאמר רוצה אני"), אם הוא סבור שהדין מחייב זאת (מומים, אי קיום החיובים הנובעים מהנישואין, אלימות במשפחה, בגידות, נישואין אסורים, עקרות, התנהגות בניגוד למצוות הדת).

 

גט מעושה – גט שהבעל נתן מתוך כפייה. אם הכפייה היתה שלא כדין, כי אז הגט אינו גט, והאשה למעשה אינה מגורשת.

גירושין על ידי שליח להולכה/שליח לקבלה – שליח שאחד הצדדים ממנה על מנת שיביא לצד השני את הגט (אם הבעל הוא הממנה), או שיקבל את הגט מהצד השני (אם הממנה היא האשה).

 
גירושין על תנאי מכיוון שזו פעולה משפטית מותר על פי ההלכה להתנות תנאים לגבי תחולת הגירושין, אם כי בד"כ לא נהוג לעשות זאת (שימושי למשל במקרה בו הבעל יוצא למלחמה או מקום מסוכן אחר, ומשאיר בידי אשתו גט על תנאי למקרה שלא יחזור).

 

 

 

 

 


הנני מסכים לקבל פרסומים.

מידע שימושי לעובד ולמעביד
נתון
ש"ח
יום הבראה - מגזר פרטי
378
יום הבראה - מגזר ציבורי
427
תקרת החזר הוצאות נסיעה ליום
26.40
שכר מינימום לחודש
4,650
שכר מינימום יומי-5 ימים בשבוע
214.62
שכר מינימום יומי- 6 ימים בשבוע
186
שכר מינימום לשעה
25

תגיות נפוצות