המומחיות שלנו

הצטרפות לניוזלטר

המוטו שלנו

"בהחלט אין לנו רישיון לשקר או לגנוב-למעשה, אנחנו מחויבים שלא לעשות זאת-אבל יש לנו רישיון לשמור סודות עמוקים ואפלים שחשיפתם היתה מועילה לציבור. יש לנו רישיון לפעול למען השגת תוצאות, שאנחנו יודעים כי מבחינה אובייקטיבית תהיינה לא צודקות אבל מבחינה סובייקטיבית יועילו ללקוחות שלנו. במובן זה המטרה מקדשת את האמצעים, כל עוד האמצעים אינם בלתי הולמים כשלעצמם". ("מכתבים לעורך דין צעיר", מאת פרופ' אלן דרשוביץ).

עיצום כספי

יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מתמחה בכל מגוון הנושאים של המשפט הפלילי, בין היתר בנושא : עיצום כספי, כפי שיוסבר להלן :
רקע כללי
המאבק הבינלאומי בפשיעה חמורה ובטרור מתמקד, בעשור האחרון, במיגור היכולת הכלכלית של ארגוני הפשע והטרור, מהטעם שארגון ללא יכולת כלכלית לא יכול להתקיים ולפעול. השקעת אמצעים לנטרול יסוד הרווח מעסקאות בעלות אופי עברייני או הקשורות לפעילות טרור, משרתת תוצאה כפולה: האחת, הון המוצא מן המחזור לא ניתן לשימוש חוזר לצורך מימון עתידי. השנייה, מניעת הרווח מן העבריינים מבטלת את התמריץ לעבור עבירה.
אחד האמצעים העומדים לרשות האכיפה הכלכלית הוא חוק איסור הלבנת הון, התש״ס - 2000 (להלן –"החוק").
עבירות הלבנת הון מוגדרות כעשיית פעולה ברכוש, שמקורו או ייעודו בפעילות עבריינית או בטרור, במטרה לטשטש את מקורו הבלתי חוקי ואת זהות בעליו. לעתים, מדובר בפעולות המבוצעות באמצעות המערכת הפיננסית הלגיטימית או בערבוב בין רכוש שמקורו בביצוע עבירות, לרכוש תמים. המכנה המשותף בין השיטות השונות להלבנת הון הוא ניצול המערכות הפיננסיות המקומיות והבינלאומיות לביצוע פעולות מובנות של הלבנה, הטמעה, טשטוש או הסתרה של הרכוש האסור ושל הסוואת מקורו וזהות בעליו. פעולות אלו נעשות תוך ניצול כללי הסודיות הבנקאיים ותוך ניצול עניינן של מדינות בהשקעות פיננסיות וכלכליות מוגברות בתחומן.
ההכרה בצורך להלחם בתופעת הלבנת הון כאסטרטגיה במלחמה בפשיעה החמורה, בטרור ובעבריינות הסמים על ידי שיתוף פעולה בינלאומי היא נחלת רוב המדינות בעולם כיום. האסטרטגיה הבינלאומית החדשה מתבטאת בסטנדרטים אחידים של חקיקה ואכיפה. חוקי איסור הלבנת הון ברחבי העולם, מבוססים על סטנדרטים שגובשו בהמלצת ארגון .f.a.t.f
המאמץ הבינלאומי, יחד עם ההכרה כי מדינת ישראל משמשת בסיס נוח לפעילות הלבנת הון, דבר העלול לפגוע במוניטין המערכת הכלכלית והבנקאית שלה, כמו-כן באמון הציבור במערכות אלו, הובילו לחקיקת החוק.
 
חובת הדיווח על הכנסה/הוצאה של כספים מישראל
סעיף 9(ב) לחוק, קובע באופן גורף חובת דיווח על כל אדם הנכנס או יוצא עם כספים למדינת ישראל. סעיף 9(ב) לחוק מחייב לדווח על כספים בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה, אם שווי הכספים הוא בשיעור הקבוע בתוספת הרביעית.
חובת הדיווח הינה על הכנסת או הוצאת כספים בשווי 100,000 ₪ או יותר (החל מ-1.1.2011). 
כאשר אדם נכנס לראשונה לישראל על פי אשרת עולה לפי חוק השבות, חלה חובת דיווח אם שווי הכספים שהוא נושא עימו 1,250,000 ₪ או יותר (החל מ-1.1.2011).
העברת כספים דרך מעבר גבול הינו אחד מדפוסי הפעולה המוכרים ביותר בתחום הלבנת הון. לפיכך, המחוקק הישראלי, בדומה למדינות נוספות, אימץ את המלצה 9 של ארגון ה - fatf וקבע את חובת הדיווח ודרכי הדיווח על הכנסה של כספים לישראל והוצאה של כספים מישראל. מינהל המכס ברשות המסים אמון על אכיפת חובת דיווח זו.
הפרת חובת הדיווח על הכנסה/הוצאה של כספים
חוק איסור הלבנת הון קובע מדרג אכיפה לעניין הפרת חובת הדיווח וביצוע עבירות הלבנת הון, בהתאם לחומרת הנסיבות בהן התרחשה ההפרה, תוך הבחנה בין אכיפה פלילית לאכיפה מנהלית .
אכיפה במישור פלילי - במקרים חמורים בהם בוצעה פעולה ב״רכוש אסור״ על פי החוק, במטרה להסתיר את מקורו או במקרים בהם בוצעה פעולה ב״רכוש״ במטרה לשבש את הדיווח, חל סעיף 3 לחוק, הקובע עבירה פלילית ועונש מאסר של 10 שנים או קנס פי עשרים מהקנס הקבוע בסעיף 61 (א) (4) לחוק העונשין.
במקרים בהם לא התקיים היסוד הנפשי המחמיר של ״מטרה״, הנדרש בסעיף 3 (ב) לחוק, חל סעיף 10 לחוק הקובע סנקציית מאסר של שישה חודשים או קנס בשיעור האמור בסעיף 61 (א) (4) לחוק העונשין, או פי עשרה מהסכום שלא דווח עליו, לפי הסכום הגבוה .
אכיפה במישור מינהלי - במקרים שבהם מתגלות נסיבות שמבחינה עובדתית עולות כדי הפרת החוק, מוסמכת ועדה להטלת עיצום כספי להטיל עיצום כספי על מפר הדיווח. ההליך המנהלי מיועד להשית סנקציה מנהלית, מהירה ואפקטיבית שאין בצדה הרשעה בפלילים על כל המשתמע מכך. מסלול הטלת עיצום כספי נועד למקרים בהם הוכחה הפרה ברמה העובדתית והוחלט להסתפק בהליך מינהלי, מתוך הנחה כי האינטרס הציבורי במקרה הספציפי יבוא על סיפוקו בהטלת סנקציה כלכלית ומתוך ידיעה כי לוועדה סמכות להטיל עיצום כספי בסכום ראוי שיבטא את נסיבות המקרה.
הועדה להטלת עיצום כספי
 
תקנות איסור הלבנת הון, (עיצום כספי) התשס״ב - 2001, קובעות ומסדירות את אופן פעולת הועדה להטלת עיצום כספי, את סדרי עבודתה ואת אמות המידה להטלת עיצום כספי.
המכס מוסמך להחליט אילו מקרים מתאימים לאכיפה מנהלית ולהביאם בפני הועדה להטלת עיצום כספי. כמו כן, מכח סעיפים 9 ו- 15 לחוק, פעולת הועדה הינה באחריות המכס ונציג המכס עומד בראשה.
הועדה להטלת עיצום כספי דנה במקרה הפרת הדיווח תוך 10 ימים מתפיסת הכספים והיא מאפשרת למפר הדיווח לטעון את טענותיו. החליטה הועדה להטיל עיצום כספי, תימסר למפר דרישת תשלום בכתב והעיצום הכספי ישולם תוך  30 ימים .
הועדה להטלת עיצום כספי נדרשת תחילה לבחון האם הופרה חובת דיווח במישור העובדתי ולאחר מכן, מחליטה אם המקרה הנדון מצדיק את הפעלת המנגנון להטלת עיצום כספי.
שיעור העיצום הכספי שבסמכותה להטיל הוא בסכום מינימאלי של מחצית הקנס הקבוע בחוק העונשין ועד סכום מקסימאלי של פי חמישה מהסכום שלא דווח עליו.
עם זאת, בהתאם לנסיבות העניין או נסיבותיו האישיות של המפר, רשאית הועדה לחרוג מסכום זה לחומרא או לקולא.
הועדה, בבואה לדון במקרה המובא בפניה, תיתן דעתה, בין השאר, לשיקולים הבאים :
  • האם מדובר בהפרת דיווח ראשונה או חוזרת ;
  • היקפה הכספי של ההפרה ;
  • מודעות המפר לחובת הדיווח ;
  • מידת שיתוף הפעולה של המפר עם הרשויות לבירור מקור הכספים ;
  • הסברי מפר הדיווח ליעד הכספים ;
  • האם ההפרה בוצעה בתום לב.
כיום, מפעילה רשות המסים ארבע ועדות להטלת עיצום כספי. בוועדה חברים גובה מכס, ממונה מחלקת חקירות או ראש המוקד לאיסור הלבנת הון ברשות המסים ונציג משרד המשפטים, שהינו נציג הלשכה המשפטית של הרשות לאיסור הלבנת הון.
דרכי הדיווח נקבעו בתקנות והן קובעות כי אדם הנושא עימו כספים ידווח כדלקמן:
בתחנת גבול שקיימים בה מסלול אדום ומסלול ירוק ע"י מעבר במסלול האדום, מילוי טופס דיווח כשהוא ממולא לכל פרטיו ומסירתו לפקיד המכס במקום. במידה ובתחנת הגבול אין מסלול אדום ומסלול ירוק יש לדווח ע"י מילוי טופס דיווח כשהוא ממולא על כל פרטיו ומסירתו לפקיד המכס במקום.
כאמור, במקרה של הפרת חובת הדיווח קבע המחוקק שתי אפשרויות אכיפה :

א. הגשת כתב אישום בהתאם לסעיף 10 – דורש שישה חודשי מאסר או קנס גבוה פי עשרה מהסכום שלא שולם כמס.

ב.  הכול תלוי בשיקול דעת הרשות, אם מדובר במקרה קשה, יופעל הליך פלילי, אם מדובר במקרה קל- תהיה פנייה לעיצום אזרחי

 
ערעור על החלטת הוועדה
משהוטל עיצום כספי על ידי הועדה על פי החוק, ניתנת החלטתה לערעור לפי סעיף 20 לחוק.
בערעור, על פי סעיף 20 לחוק, על בית המשפט לבחון את סבירות החלטת הועדה, אך לא לשים שיקול דעתו במקום שיקול דעתה, שכן המדובר בפיקוח מינהלי, שיש להחיל לגביו אמות המידה של דיון מינהלי. עם זאת, שורה של פסקי דין פסקו הלכה לפיה אין בית המשפט מעמיד עצמו במקום הרשות המינהלית. בית המשפט בוחן את סבירות פעולתה של הרשות המינהלית, ואינו מחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתה. על מנת שבית המשפט יתערב יש להוכיח חריגה מהותית ממתחם הסבירות. ראה לדוגמא בג"צ 7365/95 האחים בולוס נ' מרכז השקעות ואח', פ"ד נ(2) 89.

חזקה על מערער כי ידע על חובת ההצהרה
זו לשון סעיף 9(ז) לחוק הלבנת הון:
"דרישות הדיווח לפי סעיף זה והפעלת סמכות לפי סעיף 11(א) יהיו, ככל שניתן, בשפה המובנת לאדם החייב בדיווח לפי סעיף זה או האדם שכלפיו מופעלת הסמכות."
תקנה 7 לתקנות איסור הלבנת הון (דרכי דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה), התשס"א-2001, קובעת כי:
"מנהל אגף המכס והמע"מ במשרד האוצר יפרסם בתחנות גבול הודעה בדבר החובה לדווח לפי תקנות אלה."
בספרם של עו"ד גרוסמן ועו"ד בלקין "איסור הלבנת הון - להלכה ולמעשה", הוצאת בורסי - 2006, עמוד 119 מועלית טענה כי:
"... כפל ההוראות, הן בחוק והן בתקנות, מלמדת על החשיבות והמהותיות שיחס המחוקק להבנה ולידיעה של החובה, בטרם יטיל אחריות פלילית על המפר אותה. לאור זאת, ובהתחשב בסמכויות הנרחבות שהוקנו לפקיד המכס לתפוס את הכספים בלא צו שופט, נראה כי ייתכן שבמקרה זה ניתן יהיה לחרוג מן הכלל המשפטי לפיו אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש. אין זה מן הנמנע כי ניתן יהיה במקרים מסוימים של הפרת החובה, לבסס טענת הגנה של העדר כוונה או טעות במצב משפטי. במיוחד נכונים הדברים כאשר מדובר בתייר הנכנס לארץ, אשר אינו שולט בשפה בה נכתבה ההודעה, או אשר נבצר ממנו להבין את חובתו לדווח מסיבה אחרת".
גם גיל בריצמן ושריג דמארי בספרם איסור הלבנת הון, הוצאת עֹפר ירון, 2003, עמוד 22, סבורים כי שילובו של סעיף 9(ז) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 יחד עם הסיפא של סעיף 34 יט' לחוק העונשין התשל"ז-1977 מעלה קושי.
"שילובם של שני סעיפים אלו, יכול לתת בסיס לטענה, לפיה, אם ההודעה ניתנה בשפה שאינה מובנת דייה (בין אם משום שהיא שפה זרה שהאדם החייב בדיווח אינו שולט בה, ובין אם משו ניסוחה המורכב בשפה המוכרת לאדם שכלפיו מופנית הסמכות ואליו מופנית דרישת הדיווח), יכולה ליצור "טעות בלתי נמנעת באופן סביר" לגבי המצב החוקי ולגבי קיומה של חובת הדיווח.
... נראה שהמקום המכובד שהמחוקק מצא לטובת מתן אזהרה, הופך את האזהרה למהותית והבנתה של האזהרה ליסוד נפשי סובייקטיבי, העשוי להקים הגנה למי שלא ידע או הבין את חובתו לדווח... בלעדי ההודעה המתאימה בשפה המובנת לאותו אדם מסוים, החייב בדיווח, המוצגת בצורה ברורה ובהירה, לא ניתן לשלול קיומה של הגנת טעות סבירה במצב החוקי על ידי אותו אדם..."
 
דברי סיכום
  • חלה חובת דיווח על אדם היוצא או נכנס למדינה והנושא עימו סכום העומד כיום על סך של 100,000 ₪ או יותר (החל מ-1.1.2011), ואילו לגבי אדם נכנס לראשונה לישראל על פי אשרת עולה לפי חוק השבות, חלה חובת דיווח אם שווי הכספים שהוא נושא עימו 1,250,000 ₪ או יותר (החל מ-1.1.2011).
  • בתחנת גבול שקיים בה מסלול אדום וירוק יש לעבור במסלול האדום, ולדווח לפקיד המכס שבמקום.
  • בתחנת גבול שלא קיימים בה מסלול אדום וירוק, יש לדווח לפקיד המכס שבמקום.
  • חובת הדיווח הינה דרישה מהותית.
  •  במקרה של הפרת חובת הדיווח יש אפשרות של מסלול פלילי או מסלול אזרחי לפי שיקול דעת ראשי הרשות.

 


הנני מסכים לקבל פרסומים.

מידע שימושי לעובד ולמעביד
נתון
ש"ח
יום הבראה - מגזר פרטי
378
יום הבראה - מגזר ציבורי
427
תקרת החזר הוצאות נסיעה ליום
26.40
שכר מינימום לחודש
4,650
שכר מינימום יומי-5 ימים בשבוע
214.62
שכר מינימום יומי- 6 ימים בשבוע
186
שכר מינימום לשעה
25

תגיות נפוצות