המומחיות שלנו

הצטרפות לניוזלטר

המוטו שלנו

"בהחלט אין לנו רישיון לשקר או לגנוב-למעשה, אנחנו מחויבים שלא לעשות זאת-אבל יש לנו רישיון לשמור סודות עמוקים ואפלים שחשיפתם היתה מועילה לציבור. יש לנו רישיון לפעול למען השגת תוצאות, שאנחנו יודעים כי מבחינה אובייקטיבית תהיינה לא צודקות אבל מבחינה סובייקטיבית יועילו ללקוחות שלנו. במובן זה המטרה מקדשת את האמצעים, כל עוד האמצעים אינם בלתי הולמים כשלעצמם". ("מכתבים לעורך דין צעיר", מאת פרופ' אלן דרשוביץ).

מבוא, תקרות ושיעורים

 

יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס הינו אחד המשרדים המובלים והבולטים בארץ, המונה צוות משפטי של עורכי דין וביניהם כמה מן המשפטנים הבכירים במדינה.
 
לצורך מתן מענה משפטי מקצועי ודווקני, יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מחולק למחלקות ייעודיות, אשר כל אחת ואחת מהן מתמחה ומתמקצעת בתחום ספציפי וייחודי.
מחלקת ביטוח לאומי, מייצגת את לקוחות המשרד ומלווה אותם בכל שלבי ההליך.
 במסגרת מחלקת ביטוח לאומי יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מעניקים יעוץ משפטי מקצועי.
 ליניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס ניסיון רב בבתי הדין לעבודה.
יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מתמחה בכל מגוון הנושאים של הביטוח הלאומי, כפי שיוסבר להלן :
 
מבוא
המוסד לביטוח לאומי הוא  מוסד ממלכתי לביטוח סוציאלי הפועל על פי חוק. תפקידו העיקרי להבטיח אמצעי מחיה לתושבי ישראל, שאינם מסוגלים להתפרנס למחייתם. הביטוח הלאומי גובה דמי ביטוח מכל התושבים, בהתאם להכנסותיהם ולמעמדם, ומשלם גמלאות לזכאים על-פי החוק . החל ב -1 בינואר 1995, הביטוח הלאומי אחראי גם לגביית דמי ביטוח בריאות על-פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ומעביר את דמי ביטוח הבריאות לקופות החולים.
 
 הביטוח הלאומי משלם גמלאות למובטלים, לנשים בחופשות לידה, לנכים, למוגבלים בניידות, לנפגעי עבודה, לנפגעי תאונות, למשרתים במילואים, למשפחות עם ילדים, לזקנים, לאלמנות ויתומים, למעוטי הכנסה, לעובדים אצל מעבידים שפשטו את הרגל, למתנדבים ועוד.
 
 תשלום הגמלאות נועד להבטיח הגנה כלכלית לכל תושב ומשפחה בעת מצוקה זמנית או מתמשכת. באמצעות תשלום הגמלאות מועברות הכנסות מקבוצות מבוססות מבחינה כלכלית לקבוצות חלשות ופגיעות. בכל תורם הביטוח הלאומי לחלוקה צודקת יותר של ההכנסה הלאומית ולצמצום ממדי העוני בישראל.
 
 נוסף על הגמלאות בכסף, נותן הביטוח הלאומי שירותי שיקום והכשרה מקצועית לנכים ולאלמנות, וכן שירותי סיעוד וייעוץ לזקנים.
 
 עוד מסייע הביטוח הלאומי באמצעות קרנות שהוא מפעיל, במימון פרויקטים המפתחים שירותים קהילתיים ומוסדיים לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. הפרויקטים מסייעים לשילוב אוכלוסיות אלו בקהילה ובמעגל העבודה. בכספי הקרנות נעזרים פרויקטים לרווחת נכים ומוגבלים, זקנים סיעודיים, נוער מנותק ועוד.
 
משרד גבריאל ושותפיו הינו משרד הבקיא ומנוסה מאוד בתביעות ביטוח לאומי. צוות המשרד יהיה זמין בשבילכם לאורך כל תהליך ועורך צמוד מטעם המשרד יתלווה אליכם לאורך המאבק כולו. בין אם בוועדות, ערעורים או השאר, עורך דין מטעמנו לא יעזוב אתכם לרגע.

 
הגדרות כלליות
 הסכום הבסיסי – מ-1 בינואר 2006, משמש כסכום אשר לפיו מחושבות מרבית הגמלאות.
הסכום הבסיסי מתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן שחלה בשנה
שקדמה לה. לסכום הבסיסי תעריפים שונים לצורך עדכון הגמלאות השונות כלהלן :
 
סכום בסיסי (1)
סכום בסיסי (2)
סכום בסיסי (3)
משמש בסיס לחישוב הגמלאות הבאות :
משמש בסיס לחישוב הגמלאות הבאות :
משמש בסיס לחישוב הגמלאות הבאות :
מענק פטירה
מענק בר מצווה
גמלת סיעוד
קצבת נכות כללית
גמלאות ניידות
מענק לידה
דמי לידה
גמלאות נפגעי עבודה
דמי תאונה
גמלה למתנדב
קצבת ילדים
גמלאות אחרות
הכנסה מרבית לגביית דמי ביטוח
 
הסכום הבסיסי לחישוב קצבאות (בש"ח)
החל מתאריך
סכום בסיסי (1)
סכום בסיסי (2)
סכום בסיסי (3)
1.01.2011
8,260
169
8,158
1.01.2010
8,074
165
7,979
1.01.2009
7,778
159
7,683
1.01.2008
7,443
152
7,352
1.01.2006
7,240
148
7,152
 
השכר הממוצע – השכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי.
מחושב לפי שיטה שנקבעה בחוק, ב-1 בינואר של כל שנה, ולאחר מכן בכל פעם שחל פיצוי.
 פיצוי – אחד מהבאים :
  • תשלום תוספת יוקר המשולמת לפי המדד ;
  • תשלום של מקדמה על חשבון תוספת יוקר ;
  • תשלום פיצויים בעד התייקרות לעובדים שכירים במשק.
גיל פרישה – הגיל שבו זכאי מבוטח לקצבת זקנה בהתאם למבחן הכנסות.
גיל זה עולה בהדרגה, ולכשיושלם התהליך הוא יהיה 64 לנשים ו-67 לגברים כלהלן :
 
גיל פרישה לנשים
חודש ושנת לידה
 
גיל פרישה לנשים
מתאריך
עד תאריך
-
6/44
60
7/44
8/44
60 ו-4 חודשים
9/44
4/45
60 ו-8 חודשים
5/45
12/45
61
1/46
8/46
61 ו-4 חודשים
9/46
4/47
61 ו-8 חודשים
5/47
12/49
62
1/50
8/50
62 ו-4 חודשים
9/50
4/51
62 ו-8 חודשים
5/51
12/51
63
1/52
8/52
63 ו-4 חודשים
9/52
5/53
63 ו-8 חודשים
5/53
ואילך
64
 
 
גיל פרישה לגברים
חודש ושנת לידה
גיל פרישה גברים
מתאריך
עד תאריך
-
6/39
65
7/39
8/39
65 ו-4 חודשים
9/39
4/40
65 ו-8 חודשים
5/40
12/40
66
1/41
8/41
66 ו-4 חודשים
9/41
4/42
66 ו-8 חודשים
5/42
ואילך
67
 
מבחן הכנסות
החל מתאריך
תקרת ההכנסות אשר אינן פוגעות
בקצבת זקנה ליחיד
בקצבת זקנה לזוג
01/04/2011
4735
6313
01/01/2011
4735
6313
01/01/2010
4569
6091
01/08/2009
4519
6025
01/01/2009
4519
6025
01/07/2008
4368
5824
01/01/2008
4368
5824
01/04/2007
4295
5728
01/01/2007
4295
5728
01/06/2006
4208
5611
01/04/2006
4208
5611
01/01/2006
4208
5611
01/01/2005
3969
5293
01/01/2004
3969
5293
01/07/2003
3969
5293
01/01/2003
3969
5293
01/07/2002
3969
5293
01/04/2002
3969
5293
01/01/2002
4018
5358
01/04/2001
3969
5293
01/01/2001
3969
5293
01/07/2000
3618
4824
01/04/2000
3618
4824
01/01/2000
3618
4824
01/01/1999
3409
4546
01/08/1998
0
0
01/04/1998
0
0
01/01/1998
0
0
01/10/1997
3088
4118
01/08/1997
3088
4118
01/04/1997
2875
3833
01/02/1997
2875
3833
01/01/1997
2875
3833
01/10/1996
2786
3714
01/08/1996
2786
3714
01/04/1996
2607
3475
01/02/1996
2607
3475
01/01/1996
2533
3377
 
ההכנסות שאינן מובאות בחשבון במבחן תקרות ההכנסות  -
  • הכנסה מקצבה המשולמת על פי חוק ישראלי או דיני חוץ, או על פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה  שנעשו בישראל או בחוץ לארץ (כגון פנסיה ממקום העבודה או פנסיה מגרמניה).
  • הפרשי הצמדה על מלוות או על פיקדונות או על תוכניות חיסכון, ובלבד שהם פטורים ממס הכנסה.
הכנסה מרבית לעניין קצבת זקנה (בש"ח) :
פרט
מספר התלויים
הכנסה חודשית
1
ללא תלויים
סכום השווה ל-57% מהשכר הממוצע
2
1
סכום השווה ל-76% מהשכר הממוצע
3
בעד כל תלוי נוסף
סכום השווה ל-7% מהשכר הממוצע
 
ילד – מי שנתקיים לגביו אחד מהבאים :
  • ילדו של מבוטח (כולל ילד חורג ומאומץ, וכן נכד שכל פרנסתו על המבוטח)- עד גיל 18;
  • אם מסיים את לימודיו במוסד חינוכי על-יסודי או אם שוחר במסגרת קדם-צבאית – עד גיל 20;
  • אם מתנדב בשנת שירות – עד גיל 21, אלא אם מתגייס לצה"ל בתכוף לאחר תקופת התנדבותו – ללא הגבלת גיל;
  • אם משרת בצה"ל, למעט צבא קבע – עד הגיעו לגיל 22 אך לא יותר מאשר עד תום 36 חודשי שירות;
  • בת בשירות לאומי ועתודאי – עד גיל 22.
 
תושב ישראל –
תושב ישראל, שיוצא לחוץ לארץ, מבוטח במוסד לביטוח לאומי ומבוטח על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. זאת, כל עוד הוא מוכר במוסד לביטוח לאומי כ"תושב ישראל". היציאה לחוץ לארץ יכולה להיות לצורך לימודים, עבודה, ביקור משפחתי, או כל מטרה אחרת.
"תושב ישראל בחוץ לארץ" - הוא מי שמקום מגוריו הקבוע במדינת ישראל, מרכז חייו בישראל, הוא מצהיר על כוונתו להיות תושב ישראל על אף שהוא שוהה באופן זמני בחוץ לארץ, והיעדרותו היא היעדרות ארעית בלבד.
ההחלטה בנושא תושבות (לרבות, לעניין חוק ביטוח בריאות) מוטלת על פקיד הביטוח והגבייה במוסד לביטוח לאומי, על פי הלכות, שנקבעו בפסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה.
קביעת מס הכנסה על "תושבות" נישום יכולה להיות, לכל היותר, גורם מסייע להחלטה במוסד לביטוח לאומי.
המוסד לביטוח לאומי פרסם הוראות בנושא. על פי הוראות אלה, אחד מן הגורמים, שישפיעו על קביעת התושבות של המבוטח בעודו בחוץ לארץ, הוא תשלום דמי הביטוח בארץ. כלומר, כאשר אין בעובדות המוצגות לפני הפקיד המוסמך, כדי להכריע באופן חד וברור עד לאיזה תאריך נחשב המבוטח כתושב, תאריך הפסקת התושבות ייקבע החל מן המועד, שבו הסתיימה תקופת הביטוח, שבעדה המבוטח שילם דמי ביטוח, אך לא מעבר לחמש שנים רצופות.
שלילת תושבות (סיווג תושב ישראל כתושב חוץ)
המוסד לביטוח לאומי רשאי לבחון מחדש, בכל עת, את התושבות של המבוטח ולהחליט, בדיעבד, על שלילתה. על פי הנהוג כיום במוסד לביטוח לאומי, תשלומים, ששולמו בעבור תקופה זו למוסד לביטוח לאומי, מוחזרים כאשר הם צמודים למדד. זאת, כיוון שמי שאינו מוגדר על ידי המוסד לביטוח לאומי כתושב ישראל פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בישראל (גם על הכנסות, שהופקו או שנצמחו בישראל).
החזרה לארץ
במצב, שבו נשללה תושבות ממבוטח ששהה בחוץ לארץ והוא חוזר לישראל, הוא יהיה זכאי לזכויות על פי החוק רק כאשר הוא יוכר במוסד לביטוח לאומי כתושב ישראל (הגדרות "תושב" במשרד הפנים, או "תושב חוזר" במשרד הקליטה, לדוגמה, אינן מקנות זכויות במוסד לביטוח לאומי) וכפוף לתיקונים בחוק ביטוח בריאות, כמוסבר להלן.
התושבים החוזרים מקבלים הקלות, הדומות להקלות שמקבלים העולים החדשים בתנאים מסוימים, ולדוגמה: בהבאת מטען לארץ. אין מעמד זה מקנה זכויות של עולים חדשים במוסד לביטוח לאומי. 
כאשר מבוטחים בגיל פרישה חוזרים לארץ, מתעכבת, בדרך כלל, ההחלטה בדבר תושבותם, עד 6 חודשים מיום שחזרו לארץ (להלן – "תקופת המתנה"), כדי למנוע זכאות לגמלאות ממי שאינם תושבי ישראל כלהלן :
  • מי ששהה בחו"ל עד לתאריך 01.11.2008  - תחושב עבורו תקופת המתנה של 2 חודשים בעבור כל שנת היעדרות מן הארץ.
  • מי ששהה בחו"ל לאחר תאריך 01.11.2008 - תחושב עבורו תקופת המתנה של 1 חודש בעבור כל שנת היעדרות מן הארץ.
בכל מקרה, תקופת ההמתנה המרבית היא 6  חודשים.
 
כשנת היעדרות מן הארץ, נחשבת תקופה של 12 חודשים שבמהלכן שהה אדם מחוץ לגבולות ישראל לפחות 183 ימים (גם אם אינם רצופים).
 
את תקופת ההמתנה, לשם קבלת שירותי בריאות, ניתן לפדות על ידי תשלום מיוחד הקבוע בחוק בתשלום אחד או בכמה תשלומים (6 תשלומים לכל היותר), רצופים ושווים, ויוכל לקבל את השירותים הרפואיים עם סיום התשלום או התשלומים. 
 
פטורים מתקופת המתנה לשם קבלת שירותי בריאות
  • ילדים עד 18
  • חיילים משוחררים
  • נשים נשואות שהם עקרות בית
  • עולים חדשים
  • אזרח יליד חו"ל (אזרח עולה) מי שנולד בחו"ל לעולה אזרח ישראלי ונכנס לישראל ובעת כניסתו היה זכאי למעמד עולה אלמלא היה אזרח ישראל.
  •  אזרח ישראלי שעזב את ישראל כקטין (״קטין חוזר״).
עובד שכיר אצל מעסיק ישראלי
כאשר מעסיק, שהוא תושב ישראל, שולח מטעמו עובד תושב ישראל - לחוץ לארץ וההסכם נקשר בישראל, דינו של העובד כדין עובד שכיר במדינת ישראל, המשלם דמי ביטוח על פי שיעורי דמי הביטוח הנהוגים בישראל. בדרך כלל, הוא ובני משפחתו זכאים לגמלאות, שהיו זכאים להן לו שהו בישראל, לרבות טיפול רפואי מלא, שניתן בישראל מכוח חוק ביטוח בריאות. התקופה המקסימלית בעבור מצב זה היא חמש שנים, ויש לקבל אישור מראש מן המוסד לביטוח לאומי להארכת התקופה.
בתנאים מסוימים, אפשר לראות גם בעובדים, שנשלחים לעבוד בחברות-בנות בחוץ לארץ, שכירים של המעסיק ששלח אותם.
תשלום דמי ביטוח של תושב ישראל, השוהה באופן ארעי בחוץ לארץ
מבוטח, שהוא תושב ישראל, השוהה באופן ארעי בחוץ לארץ, חייב לשלם דמי ביטוח בארץ.
על פי תקנה 20 להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח (להלן – "תקנה 20") : מבוטח, ששוהה יותר משישה חודשים רצופים בחוץ לארץ, מחויב בתשלום דמי ביטוח, בתקופת שהותו בחוץ לארץ, בשיעורי דמי הביטוח החלים על מבוטח, שהוא אינו עובד שכיר ושאינו עובד עצמאי, על הכנסתו החייבת בתשלום דמי ביטוח. אם אין הכנסה לאותו אדם, הוא משלם דמי ביטוח על פי המינימום.
התשלום האמור חל רק על מי שנחשב ל"תושב ישראל", על פי החלטת הפקיד המוסמך במוסד לביטוח לאומי.
בהתאם לתקנה 20, חייב העובד השכיר בחוץ לארץ לשלם דמי ביטוח מהכנסתו החייבת בדמי ביטוח. הוראות אלה יחולו רק על מבוטח שכיר, שהכנסותיו הן ממשכורת ממעביד זר בחוץ לארץ.
כלל זה לא יחול על עובד שכיר, שחל עליו סעיף 76 לחוק. דהיינו, הן העובד והן מעבידו הם תושבי ישראל, וחוזה העבודה נערך בישראל.
התנאי לתחולת תקנה 20 האמורה הוא, כי המבוטח שוהה בחוץ לארץ יותר משישה חודשים. יושם לב, כי בשהייה של יותר משישה חודשים בחוץ לארץ, תחול התקנה למפרע מיום שהמבוטח יצא לחוץ לארץ.
כתוצאה מהוראות תקנה 20 האמורה, עולה כי העובד השכיר, העובד אצל המעביד הזר בחוץ לארץ, ישלם את מלוא דמי הביטוח, כאילו לא היה עובד שכיר ולא עובד עצמאי, ולא רק את חלק העובד, כמו שמקובל אצל עובד תושב ישראל, המועסק אצל מעביד ישראלי בישראל.
משמעות הסיווג כתושב חוץ (עובד זר)
 
עובד זר, מעצם הגדרתו, אינו נחשב תושב ישראל, כפי שיפורט בהרחבה להלן. עם זאת, לפי הוראות החוק, כל עובד זר מבוטח בענפי הביטוח הבאים (אף שאינו תושב ישראל):
 
  • ביטוח מפני פגיעה בעבודה, שלפי הוראות פרק ה' בחוק; ענף זה מבטח את העובד ובני משפחתו במקרה של פגיעה בעבודה, בתנאים דומים לתנאי הביטוח החלים על עובד ישראלי.
    בהקשר זה יש לציין כי הביטוח לנפגע בעבודה כולל גם מגוון רחב של גמלאות בעין (טיפולים רפואיים, שיקום וכיוצ"ב), ולא רק גמלאות כסף.
  • ביטוח מפני פרוק או פשיטת רגל של המעסיק, לפי הוראות פרק ח' בחוק; ענף זה מבטיח, בכפוף למגבלות שנקבעו בחוק, את תשלום שכרו של העובד וכן תשלום הפרשות סוציאליות לקופת גמל, שעה שהמעביד אינו מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו כלפי עובדיו. גם כאן תנאי הביטוח דומים בעיקרם, לאלו של העובד הישראלי.
  •  ביטוח אמהות לפי פרק ג' בחוק; מכח ענף ביטוח זה זכאית עובדת זרה, או אשת עובד זר המועסק בישראל, לכל אלה-
  1. מענק אשפוז (מענק המשתלם לבית החולים בו אושפזה היולדת, לכיסוי הוצאות האשפוז).
  2. מענק לידה (מענק המשתלם ליולדת בבית החולים, במימון המוסד לביטוח לאומי).
  3. קצבת לידה (קצבה המשתלמת במשך 9 חודשים, למי שילדה שני ילדים ויותר בלידה אחת).
שלוש הגמלאות דלעיל משתלמות לעובדת זרה או למי שנישאה לעובד זר, אף אם אינה מועסקת בעצמה. תנאי הביטוח דומים לאלו של תושבי ישראל, בשני חריגים- לגבי העובדת הזרה נדרש כי הלידה ארעה בישראל, וכי ליולדת (או לבן זוגה) יש לפחות 6 חודשי העסקה רצופים בישראל. כך נקבע במפורש בהוראות סעיף 40(א) בחוק.
  1. דמי לידה (גמלה שנועדה להחליף את שכרה של העובדת); גמלה זו משתלמת רק למי שהועסקה בישראל בתקופה המינימאלית הדרושה לשם יצירת הזכאות, ובתנאים דומים לאלו הנדרשים מעובדת ישראלית.
  • קצבת ילדים לפי הוראות פרק ד' בחוק; תשלום הקצבה מתאפשר בשל הוראות סעיף 65(א)(2) לחוק, הקובע כי גם "יחיד היושב בישראל" ייחשב מבוטח לעניין הוראות פרק ד' (אף שאינו תושב ישראל).
 
אף שתכליתה המקורית של ההוראה המבטחת "יחיד היושב בישראל" הייתה אחרת, היא משמשת כיום גם לעניין תשלום קצבת הילדים בעד ילדי עובדים זרים, כאמור. עם זאת יצוין כי מספר הזכאים לקצבה לעניין זה הוא זעום ונאמד בעשרות בודדות בלבד. זאת בשל כך שהזכאות לקצבה מותנה בשהות חוקית בישראל (ר' התייחסות מפורטת בהמשך), ולאור העובדה שמרבית העובדים בזרים השוהים בישראל כדין, יושבים בישראל ללא ילדיהם.

תקרות דמי ביטוח ושיעורם –
דמי הביטוח משולמים מהכנסה שאינה עולה על תקרת השיעור המלא.
עובדים שכירים, עצמאים ומבוטחים לא עובדים ולא עובדים עצמאים משלמים שיעורי דמי ביטוח
מופחתים על החלק תקרת השיעור המופחת כלהלן :
 
תקרות דמי הביטוח לעובדים שכירים
החל מתאריך
הכנסה מינימאלית
תקרת השיעור המלא
שכר ממוצע במשק
תקרת השיעור המופחת
למעביד
לעובד
01/04/2011
3890.25
73422
73422
8307
4,984
01/01/2011
3850.18
73422
73422
8307
4,984
01/01/2010
3850.18
79750
79750
8015
4,809
01/08/2009
3850.18
76830
76830
7928
4,757
01/01/2009
3850.18
38415
38415
7928
4,757
01/07/2008
3850.18
36760
36760
7663
4,598
01/01/2008
3710.18
36760
36760
7663
4,598
01/04/2007
3710.18
35760
35760
7537
4,522
01/01/2007
3585.18
35760
35760
7537
4,522
01/06/2006
3585.18
35760
35760
7383
4,430
01/04/2006
3456.58