המומחיות שלנו

הצטרפות לניוזלטר

המוטו שלנו

"בהחלט אין לנו רישיון לשקר או לגנוב-למעשה, אנחנו מחויבים שלא לעשות זאת-אבל יש לנו רישיון לשמור סודות עמוקים ואפלים שחשיפתם היתה מועילה לציבור. יש לנו רישיון לפעול למען השגת תוצאות, שאנחנו יודעים כי מבחינה אובייקטיבית תהיינה לא צודקות אבל מבחינה סובייקטיבית יועילו ללקוחות שלנו. במובן זה המטרה מקדשת את האמצעים, כל עוד האמצעים אינם בלתי הולמים כשלעצמם". ("מכתבים לעורך דין צעיר", מאת פרופ' אלן דרשוביץ).

הגנת הפרטיות

א. חוק הגנת הפרטיות

 

ועדת כהאן המליצה לחוקק את חוק הגנת הפרטיות, בהתעלמות מהמלצות קודמות או מהמודל האנגלי.

 

פרק א' : פגיעה בפרטיות

1. איסור הפגיעה בפרטיות

לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו.

2. פגיעה בפרטיות מהי

פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:

(1) בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;

(2) האזנה האסורה על פי חוק;

(3) צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;

(4) פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;

(5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו;

(6) שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;

(7) הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם;

(8) הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;

(9) שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;

(10) פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9);

(11) פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.

3. הגדרת מונחים (תיקון: תשמ"א)

לענין חוק זה -

"אדם" - לענין סעיפים 2, 7, 13, 14 ו25- - למעט תאגיד;

"הסכמה" - במפורש או מכללא;

"פרסום" - כמשמעותו בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה1965-;

"צילום" - לרבות הסרטה.

4. פגיעה בפרטיות - עוולה אזרחית

פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין (נוסח חדש) יחולו עליה בכפוף להוראות חוק זה.

5. פגיעה בפרטיות - עבירה

הפוגע במזיד בפרטיות זולתו, באחת הדרכים האמורות בסעיף 2(1), (3) עד (7) ו - (9) עד (11), דינו - מאסר שנה.

6. מעשה של מה בכך לא תהיה זכות לתביעה אזרחית או פלילית לפי חוק זה בשל פגיעה שאין בה ממש.

 

סע' 2 לא תוכנן ע"י ועדת כהאן כרשימה סגורה, אלא כקובץ דוגמאות. ועדת העורכים של כלי התקשורת קבעה שזו רשימה סגורה, בשל הבעתיות של שיקול-הדעת של עורכי-לילה. שר המשפטים תמיר הסכים עימם.

 

סע' חשובים :

סע' 2(9) - לב ליבו של החוק - שימוש במידע למטרה לה הוא ניתן בלבד.

סע' 2(8) - מאפשר לעגן את הסודיות הבנקאית בחוזה בין הלקוח לבנק.

 

ב. חומר פסול לראיה

 

סע' 32 לחוק הגנת הפרטיות :

32. חומר פסול לראיה.

חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש ראיה בבית משפט, ללא הסכמת הנפגע, זולת אם בית המשפט התיר מטעמים שיירשמו להשתמש בחומר, או אם היו לפוגע, שהיה צד להליך, הגנה או פטור לפי חוק זה.

 

בוררות עיריית ת"א נ' ארגון העובדים[1]

   ·   רשימת החסיונות בפקודת הראיות איננה סגורה. הוראת חוק הגנת הפרטיות (סע' 32) בהחלט ראויה להצטרף אליה.

   ·   בהלכת morgan נקבע כי זכות הפרטיות של צד ג' גוברת על צרכי הראיות, אפילו אם הם מהותיים, של שני הצדדים האחרים המתדיינים.

ג. מאגרי מידע ממוחשבים

גם לעניין זה כמעט ולא היו הסדרים במדינות אחרות.

 

פרק ב': הגנה על הפרטיות במאגרי מידע.

 

7. הגדרות

בפרק זה -

"מאגר מידע" - מרכז להחסנת מידע באמצעות מערכת עיבוד נתונים אוטומטית;

"מידע" - נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישיותו, מצב בריאותו, מצו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו;

"רשם" - מי שמינתה הממשלה בהודעה ברשומות לנהל את פנקס מאגרי מידע (להלן - הפנקס);

"שימוש", במידע - לרבות גילויו, העברתו ומסירתו.

8. ניהול מאגר מידע, החזקתו ושימוש בו

לא ינהל אדם ולא יחזיק מאגר מידע שאינו רשום בפנקס, ולא ישתמש אדם במידע שבמאגר מידע, אלא למטרה שלשמה הוקם המאגר או למטרה שלשמה נועד המידע.

9. בקשה לרישום

(א) בקשה לרישום מאגר מידע תוגש לרשם.

(ב) בקשה לרישום תפרט את שמות הבעל והמחזיק של מאגר המידע, את משלח ידם ומענם בישראל ואת המטרות שלשמן הוקם מאגר המידע ונועד המידע.

(ג) השר רשאי לקבוע בתקנות פרטים נוספים שיפורטו בבקשה לרישום.

(ד) הבעל או המחזיק של מאגר מידע יודיע לרשם על כל שינוי בפרט מהפרטים המפורטים בסעיף קטן (ב)

      או לפי סעיף קטן (ג) ועל הפסקת פעולתו של מאגר המידע.

10. סמכויות הרשם

(א) הוגשה בקשה לרישום מאגר מידע, ירשום אותו הרשם זולת אם ראה יסוד סביר להניח כי המאגר משמש מסווה לפעולות בלתי חוקיות.

(ב) סירב הרשם לרשום מאגר כאמור, רשאי בעל המאגר לערער על כך לפני בית המשפט המחוזי תוך שלושים ימים לאחר שנמסרה לו הודעה על הסירוב.

(ג) הרשם יפקח על מילוי הוראות חוק זה והתקנות לפיו.

(ד) כל אדם הנוגע בדבר חייב, לפי דרישתו של הרשם או של מי שהוא הסמיך בכתב, למסור לרשם או

      לשלוחיו את הידיעות והתעודות, המתייחסות למאגר המידע, שלדעת הרשם יש בהן כדי להבטיח או  להקל את ביצועו של חוק זה.

(ה) הרשם, או מי שהסמיך לכך בכתב, רשאי להיכנס למישרדי מאגר מידע ומיתקניו ולערוך שם חיפוש  ולתפוס כל דבר, אם היה משוכנע שהדבר דרוש כדי להבטיח ביצועו של חוק זה או כדי למנוע עבירה על הוראותיו, אולם אין להיכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו מאת שופט בית משפט שלום.

(ו) הפר מחזיק מידע הוראות של חוק זה או התקנות לפיו, או לא מילא אחר דרישה שהפנה אליו הרשם, רשאי הרשם לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן צו לביטול רישומו של מאגר המידע בפנקס או להתליית תקפו של הרישום לתקופה שיקבע בית המשפט.

(ז) דין הרשם ומי שפועל מטעמו כדין עובד מדינה.

11. חובת מבקש מידע

פניה לאדם לקבלת מידע לשם החזקתו או שימוש בו במאגר מידע תלווה בהודעה יצויינו בה -

(1) אם חלה על אותו אדם חובה חוקית למסור את המידע, או שמסירת המידע תלויה ברצונו ובהסכמתו;

(2) המטרה אשר לשמה מבוקש המידע;

(3) למי יימסר המידע ומטרות המסירה.

12. רשימת מאגרי מידע

(א) הרשם ינהל במשרדו רשימה של מאגרי מידע אשר תהיה פתוחה לעיונו של הציבור.

(ב) הרשימה תכלול את הפרטים שפורטו בבקשה כאמור בסעיף 9.

13. זכות עיון במידע (תיקון: תשמ"ה)

(א) כל אדם זכאי לעיין בעצמו, או על ידי בא-כוחו שהרשהו בכתב או על ידי אפוטרופוסו, במידע שעליו המוחזק במאגר מידע.

(ב) מחזיק מאגר מידע יציג מידע, לפי בקשת אדם כאמור בסעיף קטן (א), בשפה העברית, הערבית או האנגלית.

(ג) מידע המתייחס למצב בריאותו של אדם לא יוצג אלא באמצעות רופא; הרופא יהיה רשאי למנוע מידע  ממבקש מטעמים רפואיים בלבד.

(ד) האופן, התנאים והתשלום למימושה של זכות העיון במידע ייקבעו בתקנות.

(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו -

      (1) על מאגר מידע של רשות בטחון כמשמעותה בסעיף 19(ג);

      (2) על מאגר מידע של רשות מס כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס),  התשכ"א1967- ;

      (3) כשבטחון המדינה, יחסי חוץ שלה או הוראות חיקוק מחייבים שלא לגלות לאדם מידע שעליו.

      (4) על מאגר מידע של גופים אשר שר המשפטים בהתייעצות עם שר הבטחון או עם שר החוץ, לפי  הענין, ובאישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, קבע כי הוא כולל מידע שבטחון המדינה או יחסי החוץ שלה מחייבים שלא לגלותו (להלן - מידע סודי), ובלבד שאדם המבקש לעיין במידע שעליו  המוחזק באותו מאגר יהיה זכאי לעיין במידע שאינו מידע סודי.

14. תיקון מידע

(א) אדם שעיין במידע שעליו ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, רשאי לפנות לבעל מאגר המידע,  ואם הוא תושב חוץ - למחזיק מאגר המידע, בבקשה לתקן את המידע או למוחקו.

(ב) הסכים בעל מאגר המידע לבקשה כאמור בסעיף קטן (א), יבצע את השינויים הנדרשים במידע  שברשותו ויודיע עליהם לכל מי שקיבל ממנו את המידע בתקופה שנקבעה בתקנות.

(ג) סירב בעל מאגר המידע למלא בקשה כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למבקש, באופן ובדרך שנקבעו בתקנות.

15. ערעור לבית המשפט

על סירובו של בעל מאגר מידע לאפשר עיון כאמור בסעיף 13 ועל הודעת סרוב כאמור בסעיף 4(ג), רשאי מבקש המידע לערער לפני בית משפט השלום באופן ובדרך שנקבעו בתקנות.

16. סודיות (תיקון: תשמ"ה)

לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל או כמחזיק של מאגר מידע, אלא לצורך ביצוע עבודתו או לביצוע חוק זה או על פי צו בית משפט בקשר להליך משפטי; אם הוגשה הבקשה לפני תחילת ההליך תידון הבקשה בבית משפט השלום.

17. עונשין

המפר הוראות סעיפים 8 או 16, דינו - מאסר שנה.

 

המחוקק החליט לא לנהל מערכת רישוי חדשה, אך לנהל מערכת בקרה ורישום מאורגנת אצל רשם מאגרי המידע.

 

פרטי הרישום : קיום המאגר, אפיו ומטרתו.

 

סע' 13 - חובה להראות לפרט את כל המידע אודותיו הנמצא במאגרים ממוחשבים.

לפרט קיימת הזכות לדרוש תיקון של מאגר המידע או מחיקה ממנו (במידה של סירוב יוציא בימ"ש נשלום צו לכך).

 

ריכוז רשימת מאגרי המידע אצל הרשם, מאפשר לפרט לדעת היכן יוכל למצוא מאגרים בהם נמצאים פרטים אודותיו.

 

קיימת בעיית רלבנטיות של הוראות חוק לאור התפתחות האדירה בתחום המחשבים.

 

כיום נדונה הצעה לתיקון החוק, אשר בין השאר תוציא את המחשבים הפרטיים מגדר חוק זה.

 

בנוסף, מוצע כי יוקנה חסיון למאגר שנמצא במאגרי המידע (למשל אצל עו"ד, רופא, פסיכולוג).

 

פ"ד מ"י נ' ונטורה[2]

פסק דין זה עוסק בשילוב של פרק ב' לחוק עם סעיף 2(9). זהו האיסור על בעל מאגרי המידע להשתמש במידע שלא לצורך לשמו קיבל את המידע.

יזמים רצו להקים מאגר של אנשים שצ'קים שלהם חזרו. רשם המאגרים סרב לרשום את המאגר, לאור סעיף 2(9) - הסוחר עושה בפרטים שקיבל שימוש שלא למטרה לשמה נמסרו.

מצבו הכלכלי של אדם הוא חלק מצנעת הפרט. המאגר מהווה עבירה על סעיף 2(10) בפרסום אינפורמציה שמקורה בעבירת פגיעה בפרטיות.

 

דיוור ישיר - אסור לאור פ"ד ונטורה.

קיימת הצעת חוק לפיה יותר להקים מאגר מידע שמטרתו "דיוור ישיר", אך באופן זה - הפרט יוכל לדרוש שלא לעשות שימוש בפרטיו לצרכי "דיוור ישיר" או להימחק מן המאגר. כמו-כן מוצע כי מי שיעסוק בדיוור ישיר יצטרך לציין את מקור המידע ממנו קיבל את פרטיך על גבי דבר הדואר. לא ניתן יהיה לעשות דיוור ישיר לילדים.

 

ד. הגנת הפרטיות - הגנות[3]

 

פרק ג' : הגנות.

18. הגנות מה הן

במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות תהא זו הגנה טובה אם נתקיימה אחת מאלה:

(1) הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 ;

(2) הנתבע או הנאשם עשה את הפגיעה בתום לב באחת הנסיבות האלה:

      (א) הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות;

      (ב) הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה;

      (ג) הפגיעה נעשתה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הפוגע;

      (ד) הפגיעה נעשתה תוך ביצוע עיסקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל, ובלבד שלא נעשתה דרך פרסום ברבים;

      (ה) הפגיעה היתה בדרך של צילום, או בדרך של פרסום תצלום, שנעשה ברשות הרבים ודמות הנפגע מופיעה בו באקראי;

      (ו) הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי פסקאות (4) עד (11) לסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה1965-;

(3) בפגיעה היה ענין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות הענין, ובלבד שאם היתה הפגיעה בדרך של פרסום - הפרסום לא היה כוזב.

19. פטור (תיקון: תשמ"ה)

(א) לא ישא אדם באחריות לפי חוק זה על מעשה שהוסמך לעשותו על פי דין.

(ב) רשות בטחון, או מי שנמנה עם עובדיה או פועל מטעמה, לא ישאו באחריות לפי חוק זה על פגיעה  שנעשתה באופן סביר במסגרת תפקידם ולשם מילויו.

(ג) "רשות בטחון", לענין סעיף זה - כל אחד מאלה:

       (1) משטרת ישראל;

       (2) אגף המודיעין במטה הכללי והמשטרה הצבאית של צבא-הגנה לישראל;

       (3) שירות בטחון כללי.

       (4) המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.

20. נטל ההוכחה

(א) הוכיח הנאשם או הנתבע שעשה את הפגיעה בפרטיות באחת הנסיבות האמורות בסעיף 18(2) ושהפגיעה לא חרגה מחום הסביר באותן נסיבות, חזקה עליו שעשה את הפגיעה בתום לב.

(ב) חזקה על הנאשם או הנתבע שעשה את הפגיעה בפרטיות שלא בתום לב אם הוא פגע ביודעין במידה  גדולה משהיתה נחוצה באופן סביר לצורך הענינים שניתנה להם הגנה בסעיף 18(2).

(ג) חזקה על נאשם או נתבע הטוען להגנה על פי סעיף 18(2) (ד) שעשה את הפגיעה בפרטיות שלא בתום לב, אם ביצע את הפגיעה תוך כדי הפרת הכללים או העקרונות של אתיקה מקצועית החלים עליו מכוח  דין או המקובלים על אנשי המקצוע שהוא נמנה עמהם.

21. הפרכה של טענות הגנה

הביא הנאשם או הנתבע ראיה או העיד בעצמו כדי להוכיח אחת ההגנות הניתנות בחוק זה, רשאי התובע להביא ראיות סותרות; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לפני כל דין להתיר הבאת ראיות בידי בעלי הדין.

22. הקלות

בבואו לגזור את הדין או לפסוק פיצויים רשאי בית המשפט להתחשב, לטובת הנאשם או הנתבע, גם באלה:

(1) הפגיעה בפרטיות לא היתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר, והוא נקב את המקור שעליו הסתמך;

(2) הוא לא התכוון לפגוע;

(3) אם היתה הפגיעה בדרך של פרסום - הוא התנצל על הפרסום ונקט צעדים להפסקת מכירתו או הפצתו של עותק הפרסום המכיל את הפגיעה, ובלבד שההתנצלות פורסמה במקום, במידה ובדרך שבהם פורסמה הפגיעה ולא היתה מסוייגת.

 

הבעיה של התקשורת וחפש הביטוי שעלתה בנושא לשון-הרע, שבה ועלתה לגבי הגנת הפרטיות. בלשון הרע היה מחסום של חופש ביטוי לגבי דברים שהם אמת ויש בהם עניין ציבורי. בהגנת הפרטיות ההגנה היא גם על דברים שהם אמת, והפרט לא מעוניין שיוודעו.

פרק ההגנות הועתק פחות או יותר מחוק לשון-הרע.

 

   ·   סעיף 18(1): מפנה לסעיף 13 לחוק לשון הרע.

   ·   סעיף 18(2): מקביל לסעיף 15 לחוק לשון הרע.
סעיף 18(2)(ו'): מפנה לחוק איסור לשון הרע בסעיפים 15(4)ו- 15(11).
סעיף 18(2)(ב'): מקביל ל-15(2), אך מוסיף חובה מקצועית. ועדת כהאן הוסיפה כדי להגן על עיתונאים, לאחר פ"ד הארץ נ' חברת החשמל.

 

ביקורת: התוספת של חובה מקצועית אינה מוסיפה דבר שכן עבודה מקצועית תמורת תשלום איננה בגדר חובה מקצועית (אין  פסיקה בנושא). כמו כן ראוי לחקות את המצב בארה"ב - שם נדרש לגבי עיתון להוכיח זדון כאשר הפרסום מתייחס לאיש ציבור.

 

   ·   סעיף 18(3) : עניין ציבורי שבנסיבות העניין מצדיק את הפגיעה + פרסום לא כוזב.

                     (תוספת על הוראת סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע).

 

פסקי-דין מרכזיים העוסקים בסוגיה

 

בוררות עירית ת"א נ' ארגון עובדי עירית ת"א[4]

בין העיריה לעובדים נסוב ויכוח לעניין מבנה חוזה השכר של עובדי המיכון.אחד העדים שביקש ועד העובדים לבוררות סירב לבוא, בטענה לחסיון פרטי השכר של עובדים במרכז השלטון המקומי אותם התבקש להביא.

 

השופט הומינר:

   ·   החסיונות מכוח פקודת הראיות הם:
1. חסיון לטובת המדינה (סעיף
44).
2. חסיון לטובת הציבור (סעיף 45).
3. ראיות מפלילות (סעיף 47).
4. חסיון עו"ד (סעיף 48).
5. חסיון רופא (סעיף 49).
6. חסיון פסיכולוג (סעיף 50).
7. חסיון כהן דת (סעיף 51).

   ·   הטוען לחסיון מבסס את טענתו על סעיף 2(8) לחוק להגנת הפרטיות:

   ·   "2. פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה: ... (8) הפרה של חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע".

   ·   העותרים טוענים כי סעיף זה אינו רלבנטי מאחר שדרישתם איננה כוללת פרוט שמי של מקבלי השכר אודותיו הם רוצים פרטים.

   ·   רשימת החסיונות שבפקודת הראיות איננה סגורה, והוראת חוק הגנת הפרטיות בהחלט ראויה להצטרף אליה.

   ·   בהלכת Morgan נקבע כי זכות הפרטיות של צד ג' גוברת על צרכי ראיות, אפילו אם הם מהותיים, של שני צדדים אחרים המתדיינים.

   ·   אין נפקא לעניין שמירת הפרטיות שבין עובד למעביד אם מדובר בעובד ספציפי או בקבוצה של עובדים.

   ·   קביעות מוקדמות שונות שהתקבלו בפסיקה התייחסו לשכרן של קבוצות עובדים בחברות ממשלתיות, לעניין הוחלו עקרונות שונים.

 

מדינת ישראל נ' ונטורה[5]

המשיבים פנו לרשם המאגרים בבקשה לרשום מאגר של המחאות והתחייבויות שלא כובדו.

את המידע התכוונו לקבל ממוסדות וחברות שמתעסקים עם לקוחות. הרשם סרב לאשר את המאגר בטענה שהוא מנוגד לחוק הגנת הפרטיות. ביהמ"ש קמא קבע כי המאגר אינו עומד בניגוד לסעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות.

 

השופט בך :

   ·   הטענה האפשרית כנגד אישור המאגר : שילוב של סע' 2(9) ו2-(10) לחוק הגנת הפרטיות.
הסוחרים מוסרים מידע, והחברה מפרסמת את המאגר.

   ·   לרשם שק"ד מצומצם המאפשר אי אישור מאגר רק כאשר הוא משמש מסווה לפעילות בלתי חוקית. בגדר פעולות בלתי חוקיות אלה ראוי לכלול גם עבירות על הוראות חוק הגנת הפרטיות עצמו.

   ·   "המאגר משמש מסווה לפעילות בלתי חוקית" יפורש ככולל גם את האופן בו הושג המידע עבור המאגר.

   ·   פרשנות "ענייניו הפרטיים" של אדם :
* למושג זה יש להעניק פרשנות רחבה (הכוללת אף את הטלפון והכתובת של הפרט).
* גישה רחבה זו מרוסנת ע"י האפשרות "לפגוע" בפרטיות בהסכמתו של הפרט.

   ·   מרבית הפעולות הכרוכות בהעברת מידע פרטי אודות אדם (חשבון בנק, טלפון, ת.ז. וכד'), כרוכות ממילא בהסכמה (לפחות מכללא) של הפרט. דוגמה : הסכמה כי מספר הטלפון לא יהיה חסוי, מסירת פרטי חשבון ות.ז. על צ'ק, מסירת פרטים בראיון לעיתון, עצם היות אדם דמות ציבורית מבחירתו.

   ·   אין עוררין לפי גישה רחבה זו כי המידע במאגר הנדון מתייחס לעניינם הפרטי של מוסרי ההמחאות הנוגעים בדבר.

   ·   המידע נמסר למקבלי הצ'קים בהסכמת הפרטים, במטרה לאפשר להם לפעול לגבייתם.

   ·   המידע לא נמסר במטרה שיועבר לאחרים ויפורסם לטובת הציבור הרחב.

   ·   הסכמת מוסרי הצ'קים למסירת המידע צומצמה למקבליהם, ולא ניתן להגיד כי מעצם מסירת הצ'ק הייתה נתונה לכל מאן דהוא. ובכל מקרה - ההסכמה נתונה רק לצרכי גביית הצ'ק ע"י האוחז בו (גם בהנחה שנמסר בהמשך לאחרים).

   ·   מהסכמת אדם למסירת מידע לפרט אחד, או פרטים מסוימים לא ניתן להסיק הסכמה מכללא לפרסום המידע בפומבי.

   ·   קיים חריג בחוק המאפשר: במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות תהא זו הגנה טובה אם בפגיעה היה עניין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות העניין, ובלבד שאם הייתה
הפגיעה בדרך של פרסום - הפרסום לא היה כוזב.

   ·   עניין ציבורי חייב שיהיה כרוך בתועלת לציבור, ולא רק בהתעניינות גרידא.

   ·   בחוק שיקים ללא כיסוי מוגדרות אמות המידה לאיזון שבין הצורך להלחם בתופעה, לבין הרצון להגן על פרטיות מוסר ההמחאה (שאינו בהכרח עבריין).

   ·   מן החוק ברור שאיזון זה אינו כולל מקרים בהם צ'ק אחד של הפרט לא כובד (שהרי מקרה כזה יכול להיגרם בטעות, ושלא באשמתו).

   ·   מכאן עולה כי המאגר הנדון לא היה עומד בקריטריון האיזון שקבע המחוקק.

   ·   במקרה זה לא נראה שניתן למנוע את הפגיעה בפרטיות בעזרת הוראות החוק המאפשרות לנפגע לפנות לבעל המאגר לשם תיקון פרטים שגויים בו.

   ·   קיימת אפשרות כי ארגון אחר של המאגר, והקפדה יתרה על הקריטריונים שבחוק (סף של 10 המחאות וכד') יאפשרו בעתיד בכל זאת לאשר מאגר דומה.

 

שטרסברג-כהן :

   ·   לא ראוי לקבוע רשימה סגורה של "עניניו הפרטיים" של אדם.

   ·   במקרה זה ראויה הסתכלות רחבה על זכות הפרטיות המוגנת חוקתית.

   ·   מכלול הנתונים הנדונים: פרטי הפרט + הכללתו ב"רשימה השחורה" יוצרים מצג כולל של אי אמינותו של הפרט.

   ·   פרסום מצג פוגע כזה יהווה פגיעה בפרטיות, והוא אסור.

 



[1]  המ' (ת"א) 2958/87  בוררות עת"א נ' ארגון העובדים  פ"מ תשמ"ח (א) 212.

[2]  ע"א 439/88  מ"י נ' ונטורה  פ"ד מח (3) 808.

[3]  מומלץ לקרוא פרק זה לאחר קריאת הפרק על הגנות לשון הרע.

[4]  ראה הערה 176 לעיל.

[5]  ראה הערה 177 לעיל.

הנני מסכים לקבל פרסומים.

מידע שימושי לעובד ולמעביד
נתון
ש"ח
יום הבראה - מגזר פרטי
378
יום הבראה - מגזר ציבורי
427
תקרת החזר הוצאות נסיעה ליום
26.40
שכר מינימום לחודש
4,650
שכר מינימום יומי-5 ימים בשבוע
214.62
שכר מינימום יומי- 6 ימים בשבוע
186
שכר מינימום לשעה
25

תגיות נפוצות